חושבים כבר על גמילה מחיתולים?

חשבו על המועד בו אמרתם לעצמכם "די כבר! אנחנו עייפים! הגיע הזמן שהוא ישן לילות שלמים!". תשושים משינה במקטעים הגעתם למסקנה שצריך לשנות הרגלים, התלבטתם, בחרתם את הגישה המתאימה לכם ויצאתם לדרך. מי מבינכם שהלך לו יותר בקלות מהמצופה ומי מבינכם שנתקע ונעזר ביועץ/ת שינה, בכל מקרה, הייתם חדורי משימה להשיב את שעות השינה האבודות ובסופו של התהליך הגעתם אל השינה הרצופה לה כל כך ייחלתם. הרצון והמהלך היו שלכם והילד הרי מסוגל מבחינה פיזיולוגית והתפתחותית, אז למה לא בעצם?

במעבר לאכילת מוצקים, מזחילה להליכה, שינה רציפה וכו', ההורה מספק הזדמנויות וסביבה כזו שתחשוף את הילד לגירויים שיכולים לתמוך ולקדם את ההתפתחות הרצויה ואילו בגמילה מחיתולים רווחות הגישות "אני מחכה שזה יגיע ממנו/ה", "אצלנו בגן הגננת עושה לכולם ביחד" או "נגמול לפני הכניסה לגן עירוני". מדוע ?!?

חינוך להרגלי ניקיון הינו תהליך מורכב ומאתגר במיוחד עבור ההורים, רבים חשים סביב תקופה זו מתח. חלק רואים בהצלחת המהלך כמעין בחינה לכישוריי כהורה, וליכולותיי ללמד ולהניע תהליכים אצל ילדי. לחילופין הצלחת התהליך היא תמונת ראי של יחסי ההורה עם הילד ולמידת רצונו לשתף פעולה ולשמח את ההורה. חלק מושפעים ומוטרדים מלחצים של הסביבה. אצל חלק משמעות המעבר מעוררת תחושות או מחשבות של: "הילד שלי כבר לא צריך אותי יותר", "התינוק שלי כבר גדל..", "מה עכשיו אני יכול לעשות בשבילו?". ישנם הורים שנתקלו בקשיים בתהליכי גמילה קודמים (עם אותו הילד בתחומים אחרים או עם אח בוגר) וחוויה זו עשויה להביא את ההורה להימנע מליזום את התהליך. לכן חשוב לבדוק בינכם לבין עצמכם מה עמדתכם בנושא שכן לזו יש השלכה על האופן בו תיגשו לתהליך ולילד. מלבד זאת, גמילה מחיתולים היא פחות "סקסית" משינויי הרגלים אחרים כי לפני הניקיון בא לכלוך. אף אחד לא באמת רוצה להתעסק עם פיפי וקקי מיוזמתו. הריחות והתוצרים שעד כה היו כלואים בחיתול משתחררים להם החוצה, כמויות הכביסות גדולות מהרגיל, השטיחים והספות עלולים לספוג "מכות ישירות", וויכוחים חדשים נכנסים לסדר היום ולא חסרות התלבטויות. כל המתואר מעלה תורם לדחיינות אך אפשר לבחור אחרת. קבלו החלטה וצאו לדרך. 

חופשת האביב הינה הזדמנות מצוינת לגמילה מחיתולים.

מזג האוויר מתחיל להתחמם, החופשה הממושכת מהגן והנוכחות הגבוהה יותר של ההורים בבית מהווים בסיס טוב להתחלה חדשה ויבשה. לקראת השינוי יש להכין את השטח ולהתחיל בשלב החשיפה וההתנסות בעולם השירותים. ההורה נדרש מצד אחד לאפשר חקירה, יוזמה וביטויי עצמאות ומצד שני לכוון את הילד, לווסת אותו או להגבילו, באופן שיגן עליו אך לא ימנע ממנו את חדוות החקירה. נתחיל בחשיפה של הילד להרגלי הניקיון של ה"גדולים": שירותים, אסלה, הורדת מים, שטיפת ידיים ועוד. בשיח היומיומי עם הילד נקפיד לחבר אותו לצרכים שלו, איך נראים הפיפי והקקי שעד כה לא היה לו איתם קשר עין, ונדגיש בפניו שאלו הצרכים שלו, שהוא יוצר בעצמו. אפשר לקנות סיר, למקם אותו בחדר השירותים ולהתנסות בו בחופשיות: ישיבה עליו עם מכנסיים/חיתול/בלי חיתול, מרוקן ב"כאילו" לאסלה ועוד. אפשר גם לתת לילד להסתובב ללא חיתול ולאפשר לו לראות ולהרגיש את הצרכים שיוצאים מגופו. בנוסף קיימת ספרות ילדים ענפה בנושא גמילה מחיתולים ודרכה ניתן לעורר דיאלוג פורה סביב עולם השירותים. 

בכתבה הבאה אתייחס לשלב הבא – ישיבה בשירותים כחלק מסדר היום והתנסות עם תחתונים.

בהצלחה ! 

* המאמר כתוב בלשון זכר אך פונה לגברים, נשים, ילדים וילדות כאחד.

_______________

אורית הורוביץ ברעם, ייעוץ לגמילה מחיתולים, 050-560-8018