דווקא שאפתנות יתר של ילדכם עלולה לחבל במאמציו הלימודיים!

הפסיכולוג ואיש החינוך פרופ' דרייקורס, ממשיכו של אדלר, מציין שילד שאפתן מאוד יכול לחדול מכל מאמץ לימודי. אם הוא מעריך שאינו יכול להיות במקום הראשון, אז מה הטעם לנסות בכלל.

מכירים את הילדים שהמורה אומר עליהם: " יש לו פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו?"

לפעמים הוא "הליצן" או ה"מופרע"  או ה"עצלן" של הכיתה.

הילד הזה, שלכאורה נראה שלא אכפת לו ולא לומד, דווקא  מאוד אכפת לו . מפתיע?

הוא רוצה מאוד להתבלט כמצטיין של הכיתה, יש לו חשיבה של "הכל או לא כלום" – אם אני לא במקום הראשון אין טעם ללמוד בכלל.

הוא יכול להצהיר "לימודים הם לא בשבילי" או "לימודים זה משעמם" מאשר להשקיע ולהסתכן בציונים בינוניים. בינוני זה אסון. לא בא בחשבון.

אם אתם מזהים אצל הילד שלכם יכולות לא ממומשת לצד שאפתנות יתר להצטיינות, יכול להיות שזה הסיפור של הילד שלכם.  מה ניתן לעשות?

• הימנעו מהשוואות לאחים, לחברים ובכלל, אל תשאלו כמה אחרים קיבלו במבחן
• הראו לו את נקודות החוזק שלו.
• אם האווירה בבית של לחץ וציפיות גבוהות, הורידו לחץ ועדכנו את הציפיות שלכם. בידקו עם עצמכם מה זה בשבילכם הישגים בלימודים וכמה לחץ ישיר או עקיף יש בבית סביב הנושא. כמה בבית יש תחרותיות ודחיפה להצטיינות במקום למצויינות אישית?
• שימו דגש על המאמץ שלו ולא על התוצאה- תעריכו ותשבחו כל ניצוץ של השקעה ומאמץ . הוא יודע שיש קשר ברור בין למידה לתוצאה, אין צורך להרצות ללא הרף בנושא.
• תנו לו להרגיש שהוא טוב שאתם גאים ומעריכים אותו ללא קשר להישגים. וודאו שנושאי השיחה אינם רק סביב הישגים בלימודים וחשפו אותו לתחביבים שגורמים לו עונג.
• צרו לו הזדמנויות להצלחות מקומיות ותחושת ערך-  למשל אם הוא טוב במחשב, בקשו ממנו עזרה לפתרון בעיה או להיות אחראי על נושא כלשהו בתחום. כך הוא ירגיש נחוץ ומועיל. את ההצלחות האלה הוא יוכל לקחת למקומות אחרים.

הילד השאפתן זקוק יותר לאיזון בין תחומי החיים ולבניית מוקדי כח נוספים, לא לדרבון ולא לחפירה. ועוד משהו, הוא זקוק לחיבוק גדול ולתחושה שמאמינים בו. בהצלחה!