פגייה

אחרי שערכתי לכם הכרות עם עולם הפגות והפגיה, אני רוצה בעצם להביא בפניכם, הורים לפגים או הורים שנמצאים בקבוצת סיכון ללידה מוקדמת (כדוגמת הריון מרובה עוברים) את
הדרכים להתארגן ולהתמודד עם המצב המאתגר הזה, שנקרא הורות לפגים.

לעיתים, ניתן להתחיל בהתארגנות והתמודדות  עוד לפני הלידה, כאשר ישנו מצב שמחייב לידה מוקדמת, אך גם מאפשר היערכות והכנה מוקדמים של ההורים. במצב כזה אפשר לבקש לבקר במחלקה, לפגוש עובדת סוציאלית, השייכת לצוות המטפל, אשר תערוך להם היכרות מוקדמת עם המחלקה, עם אופי העבודה בה וגם עם מראה פג על שלל הצינורות המכסים את גופו. ההורים יפגשו בעוד שעות קרובות, לאחר לידת תינוקם הפג. חשיבות מסע ההיכרות הזו ערוך לאין שיעור, והורים רבים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המתח לקראת לידת תינוקם, שאמור היה להיוולד בעוד ימים ושבועות רבים…

לידת פג עבור הורים היא למעשה כמו חלום שהשתבש. הפנטזיה, שבחיבור מיידי לתינוק מיד לאחר לידתו, מתחלפת במגוון רגשות קשים ומאתגרים כגון:

חרדה למצב התינוק – לסיכונים ולסיכויים להיוותרותו בחיים

 כעס ותסכול– "מדוע זה קרה דווקא לנו"?

 אשמה – במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת  ארעה בגללה

 בלבול– חוסר יכולת להתרכז ולבצע פעולות יומיומיות.

רוגז – על הצוות המטפל, סביבה חיצונית, על בן הזוג הילדים.

דיכאון ובכי– תהליך של אבל

 חוסר תחושה – אני לא מרגיש הורה של התינוק, נתק רגשי.

על אף ההתמודדות הקשה, על אף ניפוץ הפנטזיה, אני רוצה להביא כאן מספר עצות מעשיות לשיפור הקשר עם הפג, שיאפשרו להורה המבולבל להשיל מעצמו בהדרגה את כל אותן תחושות של אשמה וכעס, ולקרב אותו למעשה למשימה לה הוא נועד בהקשר לרך הנולד, להיות הורה!

1. קשר יומיומי– ביקורים בפגייה על בסיס יומי. לא מאפשרים להורים לישון בקרבת התינוקות, במקרים מסויימים אפשר לשכור חדר בסמיכות. אם יש ילדים נוספים בבית הרי שלא מן הנמנע לחזור הביתה בתום יום ולחזור שוב לבית החולים ביום שלמחרת.
2. מגע פיזי – ליטוף, עיסוי קל. (קיימות הוכחות חותכות על התפתחות טובה יותר של הפגים והפחתת עוצמות החרדה והדיכאון אצל ההורה), שיטת "הקנגרו".(למידע על השיטה הקליקו)
3. התגברות על פחדים ודאגות – תחילת הדיאלוג עם התינוק שלנו דרך צינורות ואינקובאטור. לשים לב לתגובות, להכיר ולהיקשר אליו בדרכים הבאות:

א. התבוננות  – לשבת ליד התינוק, להסתכל עליו, על אבריו, על המכשירים המקיפים אותו, לנסות להתחבר לתחושות שהוא חווה.

ב. שיחה – קולם של אמא ואבא מוכרים לתינוק עוד מהרחם. יהיה זה אך טבעי ונכון לתינוק להמשיך ולשמוע את קולות מוכרים שיסייעו לפג להבין שהוא לא לבד, שיש מי שמכיל אותו, עוטף אותו ומגן עליו.

ג. קשר עין – ייתכן ולא בשלב ראשוני, אבל מרגע שמתאפשר בהחלט מומלץ לנסות בכל הזדמנות להתבונן ישירות לעיניו של התינוק ולהביע גם ללא מילים את אשר בלב. קשר עין בנוסף לתקשורת מילולית הם דרך מצויינת להעמיק את הקשר עבור שני הצדדים.

ד. השתתפות בטיפול- כשהתינוק יוצא מכלל סכנה, הצוות יראה בזה עזרה אדירה וגם כמובן ההורה, אם או אב, ירגישו שותפים מלאים ויתחילו לקחת אחריות וחלק חשוב בחייו של התינוק. במצבים נורמליים של לידה במועד האם הופכת להיות באופן טבעי וישיר המטפלת של התינוק, דבר שנמנע בלידת פג. חשוב לקחת חלק בטיפול כבר כשמתאפשר, על מנת להקשר ולהתחבר אל התינוק ובהדרגה להיות מסוגלים להתנתק מהטיפול האינטנסיבי שניתן על ידי צוות הפגיה. לעיתים השהות בפגייה הופכת את ההורים למעט תלותיים ואף מתקשים לטפל לבד בתינוק ברגע שהוא משתחרר אל מחוץ לבית החולים.

הימים חולפים ולפעמים גם שבועות… והפג מועמד לשחרור מהפגיה ומבית החולים בתנאים שיכללו תינוק במשקל 2000 גרם ומעלה (לעיתים פחות מזה), הניזון היטב מבקבוק או מאימו, נושם עצמונית (ללא סיוע במכונת הנשמה או חמצן) ובעל יכולת שמירה על חום גוף (מחוץ לעריסת חימום).

בחודשים שלאחר מכן ייעשה מעקב:

1. ביקורת במרפאת פגים להערכת גדילה והתפתחות תוך שימת דגש על סיבוכים שאירעו בפגיה.
2. ביקורת להערכת שמיעה.
3. ביקורת להערכת ראיה.
4. יומלצו תוספי ויטמינים וברזל כבר מרגע השחרור.

תקופת ההסתגלות למצב החדש, לאחר שהייה ממושכת בפגייה, הסתמכות על הוראות הצוות והטיפול שלו תהיה כמספר חודשים ולאחריהם יתעמעם בהדרגה זיכרון האישפוז. צריך לזכור שקצב העליה במשקל של מי שנולד בטרם עת יהיה איטי משל מי שנולד במועד ולכן הצבת היעדים לתהליך הגדילה וההתפתחות של פג צריכה להיות ריאלית ומותאמת.

מילות המפתח שאני מגישה לכם באהבה הן זמן, סבלנות והתמסרות. השתמשו בהם גם בזמן האישפוז וגם לאחר מכן בבית.

חשוב לדעת ולזכור –  אחוזי הישרדות והתפתחות של הפגים גבוהים מבעבר. המומחיות בתחום הולכת וגדלה וניתן להציל היום עוברים במשקלים נמוכים במיוחד. קשה כמובן לצפות את מידת הנזקים או הקשיים שעלולים לצוץ בעתיד, אולם הידיעה שניתן לטפל בפגים במשקלים שאינם עולים על 1 ק"ג ואף לראותם גדלים והופכים לילדים ואנשים רגילים לחלוטין, בהחלט מעודדת.

וכמו שנאמר: "GOOD THINGS COME IN SMALL PACKAGES" … דברים טובים באים באריזות קטנות 🙂