האם צפיה בקלטות וידאו תורמת להתפתחות השפה? או אולי דווקא פוגעת בה?

ילדים היום חשופים למסכים מגיל צעיר. גם אם אין טלויזיה בבית, לרב יש מחשב, מכשיר נייד או סלולרי, וילדים נחשפים מגיל צעיר לשעות רבות של זמן מסך במקום לפעילות המתאימה לגילם.

הורים רבים שפגשתי, סבורים שאם התכנית היא "איכותית" או "חינוכית" אז ודאי היא תתרום להתפתחות השפה ולהתפתחות ילדם בכלל.

כדי לרכוש שפה, ילדים זקוקים לקבלת משוב, לשיחה. תכנית טלויזיה אינה מאפשרת דיאלוג שכזה. התכנית אינה מותאמת בדיוק לילד כמו מבוגר, אינה בודקת אם הילד קשוב, אם הוא הבין ומה הוא הבין. וכשהילד מנסה "לענות" לטלויזיה, היא לא נותנת לו משוב אם רכש נכון את המילה.

מילא, אז כנראה שלהועיל זה לא מועיל…. אבל זה מזיק? אז מסתבר שכן. צפייה ממושכת בטלויזיה בהחלט מזיקה, בעיקר בעקבות מה שהיא גוזלת מהילד ולא בעקבות מה שאינה נותנת לו. היא גוזלת לו זמן שאין לו תחליף, בו יכל הילד לבנות עולמות, לשחק לבד או עם חבר או אח, לשוחח, לשכלל את המוטוריקה העדינה שלו בציור או גזירה, לשכלל את המוטוריקה הגסה שלו בריצה או בטיפוס… בקיצור – במקום לחוות את העולם כפי שהוא באמת.

מחקר שפורסם ב-2007 מצביע על כך שתינוקות בני 8-16 ח' שצפו בקלטות, קיבלו ציונים נמוכים משמעותית מילדים שלא צפו במסכים במבחנים הבודקים תקשורת ואוצר מילים, והציון ירד ככל שממוצע הצפייה ביום עלה.

מחקר זה מתווסף לרבים אחרים שמצאו עלייה בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים שצפו יותר בטלויזיה וכן אוצר מילים קטן יותר.

אז מה כן? – שחקו איתם, שוחחו איתם, ותנו להם לגלות בעצמם כיצד להעסיק את עצמם, בלי "הפעלה" מבחוץ.

לחצו לפעילויות כיפיות עם הילדים>>

____________________

מאת: יעל לדרר- קלינאית תקשורת התפתחותית, בעלת קליניקה פרטית בכפר סבא, 054-5657981

yaelederer@gmail.com