תמיד לימדו אותנו שלכל דבר בחיינו יש התחלה, אמצע וסוף. לאחרונה בעקבות מקריים שפגשתי תוך כדי עבודה, שמתי לב שישנם ילדים שקל להם לזהות "רצף נכון" של תמונות המתארות סיפור קצר וישנם ילדים שמתקשים בכך.  התחלתי לחשוב האם ישנה דרך עמה אני יכולה לעבוד עם תינוקות ופעוטות שתוכל לסייע להם ביכולת זאת? 

כהורים אנחנו נעשה את הטוב ביותר למען ילדינו. כאשר הם רק נולדו דאגנו לכל צורכיהם והנה הם קצת גדלו והתחילו לזחול וללכת והם יותר ממוכנים לחקור את העולם, השאלה שנותרה היא האם אנחנו מאפשרים להם? או שעדיין אנחנו מתייחסים אליהם כתינוקות שלא מזמן נולדו וכאן טמון ההבדל הגדול. 

כאשר אני מגיעה לחוגים בגני הילדים בעונת "פירות ההדר וסתיו" ועושה מערך שיעור אשר מתאים לגילאי שנה ומעלה אחד מהתהליכים הוא לקלף את הבננה ביחד עמם. התגובות של הילדים לנושא הן מגוונות. ראשית רואים שרובם לא קילפו בננה מעולם ולא בטוח שגם צפו בקילוף בננה, הם רגילים לקבל אותה חתוכה, מרוסקת וכו'. היו ילדים שמרוב שחששו לא הסכימו לגעת בקליפת הבננה וזה בסדר הם התרגלו לאט לאט. 

אחרי הבננה עברנו לקילוף משוף של תפוז וקלמנטינה הם היו מופתעים ממרקם הקליפה, מהריח, ממה שבפנים, את פירות ההדר לא אכלנו אלא סחטנו למיץ. בשיעור אחר לקחנו דף עיתון וכיווצנו אותו לכדור ואז מתחנו אותו בחזרה לדף. בהמשך את אותו דף חתכנו לחתיכות קטנות (מלבד העבודה על המוטוריקה) ובכך הילדים למדו שדף קרוע לא ניתן לחבר והם ניסו. 

אתם בטח שואלים איך כל זה קשור להתחלה, אמצע וסוף? 

תינוק / פעוט שחווה קריעת דפים יצטרך לסדר רצף של תמונות בגיל 3. בתמונה הראשונה יהיה דף, בתמונה אחרת ילד מתחיל לקרוע את הדף ובתמונה השלישית יהיו חתיכות של דף.  הוא יידע את הסדר הנכון גם אם יראו לו רק שתי תמונות: הראשונה של חתיכות דף קרועות והשנייה של דף שלם. הוא חווה את זה בעצמו. 

אותו הדבר לגבי תמנות שמראות שלבים של סחיטת מיץ תפוז. יילד שראה איך מקלפים את הפרי, איך חוצים אותו ואיך סוחטים והשתתף בתהליך בהתאם ליכולתו הבין את רצף ההתנהלות.

ככל שיותר חושים מעורבים בלמידת התינוק כך היא תהיה טובה יותר. בשלב מסוים תינוקות צריכים לראות ולחוות את הדברים כפי שהם ולא רק במצבם המוגמר. כמובן שיש להתאים כל הסבר לשלב ההתפתחותי של תינוקכם, אך הנה טיפ ממני: לראות, למשש ולשמוע אפשר תמיד, כמובן תמיד בהשגחה. 

איך החביתה הגיעה לצלחת? ואיך נוצרת עוגה? מהם השלבים? איך מקלפים ביצה? ושוב לא צריך לחכות שיהיו בני שנתיים אפשר הרבה לפני. ככל שהם קטנים יותר למידה הראשונית היא של מרקמים ותחושות לצורך הדוגמא: מהי ביצה? מה קורה כשמועכים אותה? וככל שגדלים מתווספים למידה רבדים נוספים. 

גם כמבוגרים אנחנו נוטים לזכור טוב יותר דברים שהתנסינו בהם.

לגבי נושא האוכל בקשה אחת לי: אם הם מסוגלים לאכול לבד תנו להם. ילדים בני שנה וחצי עדיין מושיטים לי את הפה במקום את היד. הם רגילים שמאכילים אותם. הורים וגננות עושים זאת מסיבות שונות העיקריות: שיאכלו טוב ו/או שלא יתלכלכו ואני אומרת שיתלכלכו כמה שיותר.. אמנם אין זה קשר להתחלה אמצע וסוף אך יש לזה קשר להרבה דברים אחרים. 

עכשיו מתחמם זה זמן טוב לטיול ברפת ואפילו לראות חליבה.. איך החלב הגיע למקרר? מה הריח של הפרה? היא גדולה או קטנה? הטלוויזיה לא תעזור לכם בזה. תצלמו את התגובה הראשונה של הנסיכים והנסיכות שלכם כאשר הם ראו ושמעו פרה לראשונה.. אני אשמח לשמוע.