לפני שאני מתחיל לדבר על מחלות וטיפול במחלות רצוי שנסביר מספר מושגי ייסוד: 
מהי בעצם מחלה? מחלה היא מצב שבו האדם לא נמצא בבריאות מלאה, האדם לא בריא. 
למה הכוונה אדם לא בריא? ככל שאדם מתרחק מהטבע, מהחיים לפי הבריאה הוא מתרחק ממקום של בריאות ונודד למקום של מחלה. אדם בריא הוא אדם שחי לפי חוקי הטבע וכמה שיותר קרוב לבריאה.

כל אחד מאתנו נולד עם גנים שונים, אנחנו גדלים כאנשים שונים, כטיפוסים אחרים. רוב האנשים חיים לפי המקום בו הם נולדו, הסיטואציות בחיי היום יום (מלחמות, עושר, עוני, מצוקות, תופעות טבע וכו'), כל אלו ועוד משנות את מצב בריאותו של האדם, ומזיזות אותו ממקום של בריאות למקום מרכזי חדש בחייו, לאותו מקום אנו קוראים מחלה. 

כאשר האדם לא חי כפי שהוא אמור לחיות, הוא מתחיל להיות חולה!

לפעמים מדובר על תהליך של שנים, ובדיוק בזמן שהוא הכי לא מתאים לי, באותה סיטואציה שאני אמור להיות במטבי והכי חזק שרק ניתן, אני נעשה חולה. העניין הוא שברוב הפעמים אני לא רואה את כל מה שקרה בעבר, וגם אם אני רואה אני לא מבין מה המשמעות של אותם האירועים בחיי. כאשר אדם הופך להיות חולה, הדרך היחידה לתקן את המצב ולחזור למקום של בריאות היא, לעשות שינוי בחיים! אם אני לא עושה את אותו השינוי המחלה ממשיכה לגדול, לצמוח ולהתגבר בתוך גופי. כאן אני כבר כמעט מוכרח לעשות את השינוי בין אם אני רוצה או לא. ובמיוחד להתחיל ולשנות את ההרגלים אליהם הייתי רגיל במשך חיי.

וכך, המחלה גדלה ומתחזקת בגופי. ברגע שבו אני מחליט לעשות ועושה שינוי בחיי, לאט לאט אני מרגיש כי חיי משתנים והמחלה הולכת ונעלמת לה. אם לא אהיה מסוגל לעשות את אותם השינויים בחיי, המחלה לא תעלם. לא קיימת תרופה שיכולה לרפא את המחלה במצבה הכרוני. הייחודיות של האדם לעומת בע"ח היא היכולת שלנו לעשות שינויים, להיות דינאמיים בחיים שלנו, היכולות שלנו לעבור שינויים. אם משהו מציק לי בחיים ואני לא אבצע שינוי אמיתי, אני יוכל רק לשבת בבית ולקטר. העניין עם הקיטור שהוא לא מביא לשינוי. אם אני אנסה לברוח, יעבור לעיר או אפילו למדינה אחרת, הבעיה תברח ביחד איתי, אני אפגוש את אותה בעיה בצורה אחרת במקום אחר.

לכן, המטרה היא לשנות משהו מהותי בטבע שלי כאדם, לשנות חלקים באישיות שלי, לשנות הרגליים, מידות, דפוסי חיים אליהם אני רגיל עוד משחר ילדותי. את כל זאת אני אמור לשנות על מנת לשנות את הטבע שלי ושבי, וזאת בכדי להתרפא מהמחלה עצמה. אם אהיה מסוגל לשנות את אותם דברים בתוכי, את הפנימיות והחיצוניות שבי במקביל, זה יהיה שינוי אמיתי. שינוי רק של החיצוניות לא באמת יוביל אותי לשינוי מהותי בחיי, ולא יגרום למחלה ללכת, אלא להיפך, המחלה תתעצם והדברים יופיעו בצורה הרבה יותר קשה וחמורה בשלב מאוחר יותר בחיי.

אם במקום לשנות את עצמי, אני אנסה לשנות את הסביבה, את אשתי, את החברה, את משפחתי וכו'…. השינוי שאותו אראה יהיה רק אשליה. אם אדבר לאשתי כאבא היא תענה לי כילדה, אם אדבר לחברה שלי כילד היא תענה לי כאימא. אם אני אדבר אליה כמו גבר היא תענה לי כאישה. במילים אחרות, שוב, אני הוא זה שאמור לעשות את השינוי, ואם אני יעשה זאת, הסביבה תשתנה בהתאם.

ברמת העיקרון זה לא משנה במה אני מתחיל לעשות את השינוי, לפעמים יש צורך להחליף עבודה, מקום מגורים, סגנון דיבור וכו'… המטרה להתחיל בתהליך אשר השלב הראשוני קרוב לוודאי, יהיה מלווה בפחד, אח"כ התרגשות, ולפעמים השלב הבא יהיה בדידות. ברגע שהאדם עושה שינוי הוא כבר לא מתאים יותר לסביבה שלו, ותחושת הבדידות מופיעה. לכן אם האדם לא מתאים את קצב השינוי לסביבה בה הוא חי, במילים אחרות, לא נותן מספיק זמן לסביבה גם להשתנות, הוא מוצא את עצמו בודד. בודד בעבודה, בודד בזוגיות, בודד במשפחה. במצב הזה, מתחילים להופיע קשיים מצד המשפחה, חברים ועוד, כמו תהליך של אשמה שמופנית נגדי. הסובבים אותי לא מצליחים ללכת איתי באותו תהליך ואז נוצרת אצלם תחושה של איום מכיווני, שמופיעה מידית לתהליך של האשמה מכיוונם.

מתחילים להאשים אותי, לבקר, להעיר, הם יעשו הכל על מנת להחזיר אותי למצב הוקדם שהייתי בו, מצב בו עבורי הוא סכנת חיים בעקבות המחלה ממנה אני סובל. אם יש לי מספיק כוחות נפש, אם יש לי מספיק כוחות פיזיים להתמיד בדרך וללכת בה, אני הולך לכיוון של בריאות, ומתרחק מהמקום של חולי, מחלות ורוע.

מאחל לכולנו בריאות ובשורות טובות.

יש לך שאלה? אני כאן עבורך 24/7

שלומי 054-4420462

* ההסבר: (מתוך סעיף 9 מ"האורגנון"- ספר הפילוסופיה ההומאופתית)