הכל אני יכול בחופש הגדול…?!

דווקא בתקופת חופשת הקיץ ה(כמעט) אינסופית, כשיש תחושה שנפרצים כל הסכרים, שסדר היום מאופסן אי שם בילקוט עד ספטמבר ושאין מה לדבר על שגרה שפויה של שינה, התארגנות או משפחתיות… דווקא עכשיו, יש לכם, ההורים, הזדמנות להתכונן לשנה הבאה. לפחות לחשוב על איך הייתם רוצים שחיי המשפחה שלכם יראו ביום שאחרי.

אז הנה, 5 עקרונות מנחים להתנהלות הורית – בימי חול, מועד וחופש…  או אם תרצו, "פעילות משפחתית" מסוג אחר לחופש הגדול – כזו שלא תעלה לכם שקל אבל תרוויחו ממנה עולם ומלואו! אפשר לדחות למחר… אבל כדאי להתחיל לתרגל ולהתרגל כבר היום.

1. לייצר הרגלים–  כולנו יודעים עד כמה קשה לשנות הרגלים שכבר התקבעו בנו. לכן, כדאי להנחיל לילדיכם הרגלים שחשובים לכם כמשפחה מגיל צעיר. כך הם יקבלו מכם, ההורים, את המסר אודות מה מקובל ומה לא מקובל בבית ובמשך הזמן יפנימו, יתרגלו, יקבלו תזכורות, ויישמו…. אתם רק תצטרכו להתמיד במסרים ולשמר את ההרגל שביקשתם להקנות. וזה כבר סיפור אחר….

יחד עם זאת, במהלך החופש, מותר לייצר הרגלים מעט שונים שמייחדים תקופה זו משאר ימות השנה. אבל, שימו לב שבחרתם בשינוי עם ערך והגיון. ודגש על בחרתם ולא סתם זרמתם עם מה שיצא. ככה זה, גם כשמוותרים, משנים או משחררים צריך שהילד שלכם יבין למה ומדוע התרחש לפתע השינוי וזה יהיה פשוט יותר אם גם אתם תבינו מה עמד מאחורי שינוי ההרגלים. למשל, אפשר להישאר ערב אחד בשבוע מאוחר יותר כדי לראות סרט ביחד, כמשפחה. תמצאו ערב שלמחרת ילדכם אינו צריך לקום מוקדם לקייטנה, בחרו ביחד איתו סרט מתאים, תתכרבלו ו… מן הסתם, תוך רבע שעה הוא כבר יסתובב לצד השני וימלמל שהוא עייף נורא.

2.עקביות – מותר וחשוב שתחפשו כהורים אחר הדרך החינוכית שלכם, ותתלבטו בין שיטות וגישות שונות. אבל, מרגע שמצאתם מה עובד לכם – השתדלו להישאר עם זה. העקביות נותנת ודאות וזה מאד מאד מרגיע את הילדים. גם אותנו. אתם יודעים, שלא צריך בכל יום להמציא את הגלגל מחדש אלא ברור לכולם בבית, איך נראה היום, מה בא אחרי מה, אפשר לצפות למשהו ולדעת שהוא יקרה.  רוצים לשנות בחופש את סדר היום? לאפשר לילדים לאכול בפיג'מה בבוקר? לתת להם לשבת לצייר ציור כשהם קמים במקום לזרז אותם להתארגן? בסדר גמור. אבל אי אפשר שהיום כן ומחר אולי. המסר צריך להיות ברור ולהיאמר במפורש – "בחופש אני מרשה ש…" לגבי שינויים במידת העקביות בכל הקשור בהירדמות – כאן אני מזמינה אתכם להיזהר מעט יותר. כי ייתכן, שבחזרה לשיגרה, כשהחופש כבר יראה לכם חלום רחוק, תמצאו את עצמכם מתמודדים עם מרד כנגד הרצון שלכם  להחזיר את הגלגל אחורה. כן, לדברים טובים מתרגלים מהר ומאחר ולילדים אין תחושת זמן כמו שלנו, המבוגרים, מה שנחווה אצלכם כזמני יכול להחוות אצלם כנצח קטן….

3. לשמור על גבולות – את זה קובעים אתם, ההורים, ביחס למה שנכון לכם אבל… גם ביחס למה שמתאים לכל ילד במשפחה. מה זאת אומרת? גבול שונה לכל אחד?! כן, כי נער בן 14 יכול להישאר לישון מאוחר בחופש אבל אחותו בת ה6 צריכה לישון יותר מוקדם. הגיוני, לא? עבור ילדים, גבולות במובן הרחב שלהם חשובים לתת שליטה ובטחון בעצמי, באחרים ובעולם הסובב אותי: למשל, גבולות הגוף שלי, גבולות הבית, גבולות שקשורים לסדר יום (מתי עושים מה, מתי מסיימים פעילות והתמודדות עם מעברים בתוך שגרת היום, מהבית לגן, מהיום אל הלילה ועוד), גבולות של כללי התנהגות ונימוס, גבולות הקשורים ביכולת של הילד להחליט על עצמו וגורלו בהתאם לגיל ולבשלות וכמובן, גבולות שאתם ההורים מציבים כדי להגן ולשמור על הילדים שלכם. גם כאן, אפשר להתגמש בחלק מהדברים בחופש וזה אפילו מתבקש אם למשל יצאתם לחופשה מחוץ לבית. שעות השינה, הארוחות, ובכלל סדר היום יהיה שונה אבל כן כדאי לשמור על בהירות לגבי מה עושים היום, מתי עושים הפסקה לארוחות, מתי הולכים לישון, ולתכנן את לוח הזמנים בהתאם. גם אם זה אומר לוותר על אחת האטרקציות שממש התחשק לכם להספיק. כאן המקום שלכם לדעת איפה לא לעבור את הגבול, לא למתוח את גבולות העייפות, רעב, תשישות, עודף גירויים וכו' של הילדים שלכם. איזונים, אתם יודעים….

4. תקשורת – כי ילדים מבינים המון, גם במילים, אבל לא פחות מכך במסרים התנהגותיים שלכם ובויברציות שהם קולטים מכם באינטונציה, בהתנהלות ובבחירות שלכם. בחופש, לעתים אנחנו מתפנים מיום עבודה לטובת בילוי משותף עם הילדה. אבל, בפועל, עין אחת שלנו פוזלת כל העת לכיוון הנייד לבדוק שלא פספסנו משהו חשוב אחר. אז, בבקשה, לשים לב, שאם למשל החלטתם ללכת עם בתכם  לסרט זו לא תהפוך להיות חוויה פאסיבית, של כל אחד מכם עם עצמו, אלא משהו משותף, כייפי ובנעימים. בקולנוע זה לא מספיק רק לקנות פופקורן ושתייה ולשבת לצפות במסך. לבחור ביחד בסרט, להגיע קצת קודם, בלי תחושת לחץ או חוסר סבלנות מתוך ההרגשה של "מתי זה כבר ייגמר ואוכל לענות לקצת מיילים שהצטברו אצלי…". גם במהלך הסרט, מאחר ובכל זאת, הקהל הוא בעיקר ילדים וקולות השקיות המרשרשות, הלעיסות והנשנושים מפרים את השלווה, אפשר להתלחשש קצת על מה שאתם רואים, להסביר אם משהו לא ברור לה, להתייחס להבנה שלה את הדברים שהיא רואה. גם בתום הסרט קצת לדבר על מה שראיתם כדי לייצר תקשורת על החוויה המשותפת שלכם ואפילו לומר לה כמה נהניתם איתה, לבלות ככה ביחד.
תקשורת עם ילדים קשורה גם בקיום  דיאלוג ברור אודות הדברים המתרחשים בחייהם, לשתף בתוכניות, בשינויים צפויים כשהם קונקרטיים. כלומר, לא דיון פילוסופי בשאלת מעבר דירה, אלא מרגע שזה עומד על הפרק כמשהו עם לוחות זמנים – להסביר וליידע כדי לאפשר דיבור פתוח על הנושא. חשוב שאתם ההורים תעבירו לילדיכם מסרים פשוטים, בהירים ולא כאלו שיכולים להשתמע לשתי פנים, לא בציניות ולא מתוך הסתלבטות עליהם. לדבר איתם ולא מעל ראשם, בבקשה. בצורה ישירה ובשפה חיובית ומעודדת. ההיפך מלעודד זה לדכא – כך הבן שלי מדקלם מגיל קטן. מעניין מי לימד אותו את זה… וברצינות, זו דרך נפלאה לטעת בהם תחושה מעודדת ואופטימית, הרגשה שהם מסוגלים, שיש בהם את היכולות הנפלאות שאתם בודאי מאמינים שיש בהם. לעודד גם חוויה ותהליך ולא רק הישג או תוצאה סופית. תקשורת משפחתית שבה לומדים ילדים לזהות רגשות בעצמם ולבטאם תקל עליהם גם לראות אחרים כבעלי צרכים ורגשות ותסייע להם להבין אירועים, התנהגויות שלהם ושל חברים ואנשים אחרים.  

5. כבוד  – בין הורים לילדים הוא דבר חשוב אבל לא תמיד אוטומטי כפי שאולי היה נהוג בימים עברו. היום, הורים מרגישים לעתים שהם לא תמיד המקור הראשון אליו יפנו ילדיהם לקבל מידע או עצה, אבל כדאי לדעת שאתם בכל זאת הכתובת הכי הכי חשובה להם, המקום הכי בטוח, אמין וקשוב שהם זקוקים לו גם בגיל צעיר ולא פחות בגילאי התבגרות.  שיח שיש בו אמון וכבוד הדדי נרקם מתחילת הקשר הורה-ילד:  כשאמא ממלמלת לתינוקה ומחכה לתשובה, ממתינה בסבלנות ומאפשרת לו מרחב להגיב במלמול משלו. בהמשך, כשאנחנו מציבים בפני הילד שלנו אפשרות בחירה: "אתה רוצה את הכדור הירוק או האדום", וכשהוא בוחר בירוק (אנחנו כמובן היינו בוחרים באדום….) אנחנו רוכשים אותו עבורו מתוך כבוד לבחירתו. יחס מכבד הוא כזה שמאפשר לילד להיות שותף בחיי המשפחה: כשפונים אליו בשפה שמתאימה לו, כשלא מנחיתים הוראות אלא משתפים ככל שניתן בהחלטות וכשאי אפשר להיענות לרצון שלו מסבירים למה ומה הן המגבלות, שיחה שיש בה דיבור מכבד היא שיחה מעצימה שמלמדת את הילדים שלנו שאנחנו מקשיבים להם, שהם חשובים לנו, שהמחשבות שלהם והדיעות שלהם הם בעלי עניין עבורנו,  שיש להם מקום במשפחה, בבית, בעולם, להשמיע את קולם ושאת מה שיש להם להגיד – אנחנו רוצים לשמוע! כך למשל, אם ילדכם מתעקש שמאד לא בא לו להשתתף בקייטנה אליה נרשמתם בשבוע הכי לחוץ שלך בעבודה – אולי כדאי לבדוק איתו למה, לנסות ולשמוע האם מדובר במשהו מסוים שמפריע לו וניתן לפתור או שעצם החוויה כולה קשה לו. וכן, זה לא נוח לחפש פתרון אחר ובטח מורכב אבל אולי, בכל זאת, אפשרי כי האמת, שגם עבור הילדים שלנו, החופש הגדול הזה… יכול להיות די מתיש.

מאחלת לכם חופש נעים, עם פעילויות משפחתיות בעלות תוכן ומקרבות

תחזיקו מעמד, כי בסוף כל חופש… סופרים את הימים עד לחופש הבא…

שלכם,

עירית חן-מלמד

אמא-לא-בחופש לשלשה ילדים שכן…

מנחת קבוצות הדרכה וליווי לאימהות אחרי לידה באנימא-מקום של אימהות, ביתן אהרון, עמק חפר.
לפרטים אודות פעילות, קורסים וחוגים מוזמנת להכנס ל-ani-ma.co.il  וגם בטל. 052-2580462