שבוע לסוף החופש הגדול (אבל מי סופר? ) . כל המומחים מספרים לנו שצריך להרגיל את הילדים ,מבחינה פיזית, לחזור לשגרה (המבורכת?!) .

מה זה אומר?

- להתחיל להקפיד על שעת שינה סבירה.

- להרגיל אותם להתעורר יותר מוקדם.

- להכין את התיק והציוד, לקנות אתם חולצות בית ספר וכמובן להשאיל את ספרי הלימוד.

- ללמד אותם את הדרך מהבית לבית הספר וחזרה (למי שמתחיל בית ספר חדש ובית הספר קרוב לבית והוא בגיל המתאים ).

ועוד... ועוד...

אז הכנו אותם וקנינו להם ואתם והדרכנו אותם - יפה מאוד. ועכשיו.... מה עכשיו? יש עוד?

אז זהו שכן. לפעמים אנחנו שוכחים שזה לא קל לצאת מהשגרה ולחזור אליה( ובמיוחד אם חוזרים למציאות חדשה): חלק מהילדים יפגשו מורים חדשים, חלקם עוברים מהיסודי לתיכון , חלקם עוברים דירה במהלך החופש (ילדי אנשי קבע, ילדים שנוסעים לשליחות בחו"ל ,עוברים בגלל שינוי מקום עבודה של ההורים ועוד..)  חלקם מחליפים מבנה פיזי של הכיתה בבית הספר וחלקם "סתם" חוזרים מהחופש אחרי שלא בדיוק התראו עם החברים לאותה מורה ואותה כיתה.

שינויים זה קל? תחשבו על עצמכם . איך אתם מקבלים שינויים? איפה זה פוגש אתכם? איך אתם מגיבים לשינויים? עם איזה שינויים קל לכם ועם איזה פחות? האם כשהחלפתם מקום עבודה זה היה קל מייד? האם כשאתם צריכים להתרגל לסביבה חדשה זה עובר תמיד חלק?

תנסו להיזכר בכם כתלמידים בגילם: איך היה המעבר בין היסודי לחטיבה? לתיכון? איך הרגיש לכם כשהגיעה מחנכת חדשה? איך הרגיש לכם כשעברתם דירה והייתם צריכים להחליף בית ספר? איך התמודדתם? האם מישהו עזר לכם?

אז לחזור מהחופש הגדול ללימודים זה לפעמים כייף ונחמד ולפעמים לא ממש...

מה עושים?

מדברים ! שואלים! מאווררים רגשות ורק אז חושבים על פתרונות - אם מגלים בעיה או בעיות.

מתי?

עדיף לא להשאיר את זה לסוף החופש אבל גם אם כך יצא, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

האם עם כל ילד גם אם הוא לא מחליף בית ספר/מורה/חברים ?

כן, למה לא? גם אם נדמה שאין איזה שינוי גדול בשנה הקרובה זה לא אומר שהם לא מתרגשים, למשל, שעכשיו הם הגדולים של בית הספר היסודי , או שזה לא מרגש אותם לפגוש שוב את החברים (כן גם על דבר "כזה פעוט" כדאי לדבר) או שהם עכשיו הופכים להיות הסגנים של הגדולים (כיתה ה').

לחכות שהוא יבוא ויעלה בפניי את המחשבות והרגשות שלו?

אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב. יש ילדים שבאים ומשתפים ויש כאלה שעד שמוציאים מהם משהו לוקח המון זמן ומאמץ.

כל ילד מגיב לשינויים באופן שונה . יש כאלו שמשדרים אדישות (קורה בעיקר עם בני נוער , מניסיון מה שרואים משם לא רואים מכאן ) ויש כאלו שמשדרים לחץ. יש כאלו שמראים ומדברים על ההתרגשות ויש  כאלו שעושים את זה "בקטנה" . בני נוער יגידו לכם לפעמים: "אמא את חופרת" ויש כאלו שישמחו לשתף.

גם כשהם לא ששים לשתף ,תוכלו לומר להם מה אתם חושבים , לשתף אותם בחוויה שלכם כשאתם נדרשים לשינוי או רוצים לעשות שינוי. ומה שהכי חשוב זה לומר להם ולשדר להם זה שאנחנו פה בשבילם . אנחנו פה כדי להקשיב, להכיל, לסייע , לייעץ או סתם להיות נוכחים. אנחנו פה בשעה שטוב להם ובשעה שפחות. אנחנו פה בכל מקרה.

מאחלת לכולנו (גם לנו ההורים וגם לילדים) חזרה נעימה לספסל הלימודים ולמעגל החברים. שנתחיל כולנו את השנה ברגל ימין ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.

שגית ברמי- מאמנת ילדים ונוער ( מלוה גם ילדים שעוברים הרבה פעמים מקומות מגורים :ילדי אנשי קבע, ילדים שעוברים בשל שליחויות , החלפות תכופות של מקומות עבודה ).   נייד:  0525298326