כמה שליטה יש לך על הלידה שלך?

כל אמא חשה היטב, שהלידה היא תחנה משמעותית במסע האימהות שלה. עם איזה סיפור תצאי מהנסיעה הזו – זה כבר תלוי רבות בך. אז, הנה, שלש שאלות שאת חייבת לעצמך תשובות עליהן, רגע לפני שאת מגיעה לחדר הלידה…

1. מי אני הכי צריכה ורוצה שיהיה איתי בלידה? – וזה קשור קשר הדוק לשאלה על מי אני יכולה לסמוך בתהליך הלידה? –  כי זו חוויה כל כך אינטנסיבית, פיזית ורגשית, שחשוב שהאדם שמלווה אותך יוכל להבין שקשה לך. הוא אינו אמור לכאוב את כאבך אבל כן להיות מסוגל להחזיק לך את היד/בקבוק המים, ולהיות פנוי לראות אותך ואת הצרכים שלך באותו הרגע ולא רק את מה שמתחולל לו בפנים (ומתחולל לו, תהיי בטוחה! אבל לא בטוח שזה הרגע שבו תהיי מסוגלת להקשיב באמת) וכמובן, שיהיו לו את המילים הנכונות לעודד אותך  ולחזק את המאמץ שאת עושה. הוא גם יכול לשמש כמתווך במקרה שאת מרגישה שאת לא מצליחה להעביר את הבקשה שלך או הקושי לצוות הרפואי. אם בחרת שבן זוגך יהיה בן המזל… תנסי להסביר לאמא שלך/לחברה הטובה/לאחותך מספיק זמן מראש מדוע הוא כן וותרי על הסיבות שבגינן בחרת שהן יצטרכו לחכות לדיווח שלאחר מעשה. אגב, אם הן אינן מבינות את הבחירה שלך… סימן שבחרת נכון!
2. למה אני מסוגלת? – שזה אומר, בעצם, להתעמק בשאלה מה הם הכוחות שלי ?  כי לא משנה אלו סיפורים שמעת קודם לכן, על השכנה הקליברית שילדה תינוק במשקל ארבעה קילו וחצי בשתי לחיצות או החברה שלך שמפמפמת לך כבר חודשים שרק בלי אפידורל והיא נשמעת כל כך בטוחה בעצמה עד שקל לשכוח שהיא מדברת מנסיון …. של אחותה, או בן זוגך שכבר שבועיים מנסה לשדל אותך שבלי אפידורל אין סיכוי שאת עושה את זה… ושיהיה לו קשה לראות אותך סובלת. כולם רוצים בטובתך, זה בטוח, אבל, רק את יודעת למה את מסוגלת וכדי שתוכלי לברר זאת לעצמך, תנסי להתנתק לרגע מכל הקולות האלה ותבדקי לעצמך מה היחס שלך לכאב? איך את בדרך כלל מתמודדת כשקשה לך? מה את אומרת לעצמך ברגעי משבר? עד כמה את יכולה למשוך את עצמך למעלה ממנו או לסגת למקום אחר? האם את מרגישה שיש לך יכולת לקבל את הכאב כחלק מתהליך הלידה, מהצורך של הגוף לשחרר ולהביא לעולם את התינוק או שרק מעצם המחשבה על כך כל גופך מתכווץ ודפיקות הלב שלך מואצות?
   לידה היא תהליך שמתחיל הרבה לפני שמתחילים הצירים. יש לך את הזמן וההזדמנות לעבוד דרך הקשיים שלך ולעבד אותם, כדי להיות יותר מחוזקת ומוכנה לקראת הלידה עצמה.  אבל אין לך הזדמנות לעשות ניסוי "על יבש" אלא רק להתבונן לעצמך בלבן של העיניים ולומר בקול אמיץ  "לזה אני הפעם לא מסוגלת" ולחייך בסלחנות לדמות שבמראה שאוטוטו הופכת להיות אמא… ולהכיר בכך שזה לא מחולשה ולא מוותרנות, אלא פשוט, כי כרגע זה מה שמתאים ונכון לך, וכמה נבונה את להכיר בכך.
3. איפה עובר הקו האדום שלי? – מה הם הדברים שממש-ממש חשוב לך לעמוד עליהם, מתוך שבחנת אותם קודם לכן, בדקת וחקרת ואת יודעת בוודאות שחשוב לך להקפיד עליהם, להבטיח שלא יהיו/יעשו/יתערבו/יזריקו/יגעו/ יבדקו. אבל, יש סייג קטן… וקוראים לו גמישות מחשבתית בבחירה. כי נכון, הלידה הזו היא קודם כל חוויה שלך, שאת עוברת,  וחשוב שתהיי בה במודעות ובשליטה למה שקורה איתך. אבל לעתים, מתרחשים בה תסריטים אחרים מאלו שייחלנו להם. מכל מיני סיבות, משהו קורה אחרת ומצריך בחינה מחדש של הקווים האדומים שהגדרת. כי בואי לא נשכח שמה שהכי חשוב הוא, שתצאי מהלידה הזו בריאה ושלמה, ושגם התינוק שלך יגיח לעולם שלנו בריא ושלם.  ומותר לך, ואיש לא ישפוט אותך על כך, לשנות את הבחירות שלך ברגע האמת –  זו זכותך ואפילו חובתך כאמא, לקחת אחריות ושליטה ולקבל הכרעות ביחס לחייך ולחיי התינוק שלך.
   וגם אם את מוצאת את עצמך, בדיעבד, חשה  החמצה או אכזבה מעצמך  –  בבקשה תזכרי, שבסופו של יום, זו רק החלטה אחת, מיני רבות אחרות שעוד תקבלי בדרך האימהות שלך, והעיקר שהוא כבר בחוץ ואתם סוף סוף נפגשים….

שיהיה במזל טוב ובבחירות טובות !

—————————————————————————————————————————–

שלכן,

עירית חן-מלמד

M.S.W, מדריכה ומנחת קבוצות של אימהות אחרי לידה

באנימא-מקום של אימהות, בעמק חפר.

לקבלת פרטים על הקבוצות והסדנאות הקרובות: 052-2580462