אלה, הבת שלי, בסוף החודש חוגגת יום הולדת שנתיים. 
ב 1/9 נכנסה לגן אחרי שנתיים שבילתה איתי בבית. עוברים עליה ועליי ימים לא פשוטים, הכניסה לגן ממש לא קלה לה, בבוקר, לפני שאנחנו יוצאות לגן, היא בוכה, אומרת " לא גן", היא בוכה וצורחת כשאני נפרדת ממנה בגן, היא לא מסכימה לאכול, היא רצה אליי בבכי כשאני אוספת אותה. יש לציין שבבית היא במצב רוח טוב, שמחה ורוקדת אבל רוצה להיות המון על הידיים….
אז איפה מתחילה הבעיה הקשה ביותר? כמובן כשהולכים לישון… אז מתחילה סצנה ארוכה ומתישה של בכי… אז אתמול בצהריים לקח לה בערך שעה להירדם והיא התעוררה אחרי פחות משעת שינה. גם בערב לקח לה זמן להירדם וכעבור שעה התעוררה בבכי ובזמן שחיבקתי אותה בכתה ויללה "אמא, אמא" … 
היום , יש לציין כבר קיבלה מדליה בגן כי לא בכתה ושיחקה, אבל היום בצהריים לא הסכימה ללכת לישון, בשום פנים ואופן… והיא הייתה מאוד מאוד עייפה… כל הזמן קראה לי.
אחרי 3 שעות של ניסיונות הרדמה, כבר ויתרתי, הבנתי שהיום כבר לא תישן צהריים (במאמר מוסגר, חשוב לי לציין שממש לא כדאי לוותר כי אז הילד חווה זאת כוויתור וימשיך להתעקש גם בפעם הבאה עד שיקבל את מבוקשו… אבל, באמת שכבר היה לי קשה…. גם לי מותר מדי פעם להרים ידיים.. זה בסדר… מחר כבר לא אוותר).
אז למה הכניסה לגן כל כך משפיעה על הקטנים שלנו ועל השינה שלהם? ההסתגלות למסגרת חדשה היא אירוע מאוד משמעותי עבור תינוקות וילדים. הילדים שלנו בוכים כי הם לא רוצים שנלך. קשיי פרידה קיימים אצל רוב הילדים ושיאם בגילאים 2-5.
גם ההליכה לישון היא סוג של פרידה. בזמן ההירדמות ובזמן השינה הילדים מעבדים מחדש את כל חוויות היום שעברו. כיצד באה לידי ביטוי המצוקה? בזמן הירדמות ארוך, בכי, חוסר רצון לישון במיטה ורצון להיות על הידיים, יקיצות בלילה ורצון לנוכחות של ההורים. 
אז בזמנים כאלה שבהם הילד ממש מביע מצוקה צריך להיות יותר זמינים עבורו, ככל שהוא יקבל את הביטחון שהוא כל כך זקוק לו אז הוא יתגבר על המצוקה ויחזור להרגליו הטובים. צריך להבין שזהו קושי זמני. שימו את עצמכם לרגע בנעליהם הקטנות של הקטנים שלנו ותבינו כמה חוויות ושינויים ענקיים הם חווים. ברגע שתבינו את הקושי שלהם יהיה לכם יותר קל להכיל את המצוקה שלהם ולהיות הכי שם עבורם… כמו תמיד , אולי אפילו טיפה יותר….
מאחלת לכולנו חזרה מהירה וקלה לשגרה….

דנה קרסיס יועצת שינה לתינוקות וילדים 054-4270222