מספיק לכתוב ולקראו כדי להיות מוכנים לכיתה א'?/ פניה זהר

השנה הסתיימה ועולה בעוצמה בקרב ההורים שאלת האם הילד שלי מוכן לכיתה א'?   

זוהי התרגשות גדולה לילד ולנו ההורים, מעבר לכיתה א' מסמל, גם להורים וגם לילד, עוד שלב בחיים. שלב שבו מתחיל את גיל הילדות ומסתיים בגיל ההתבגרות.. חוקים אחרים, צורת ישיבה שונה, התמודדויות חברתיות שונות ואתגרים אחרים. יש לנו נטיעה לחשוב כי להכין את הילד לכיתה א' פרושו ללמד אותו לקרוא ולכתוב. מה בעצם אומר מוכנות לכיתה א' ? קודם כל חשוב לנו לדעת שמוכנות פרושו נמצאים בשלושה שלבים: מוכנות פיזית, רגשית וקוגניטיבית. היום אני אדבר אתכם על הבשלות הפיזית שהיא לא פחות חשובה ותראו למה.

 מהי בכלל מוכנות פיזית?

מוכנות בה נכללים כל התפקודים השייכים למערכת התפיסה, החושים, הגובה והמשקל. בשלות פיזית חשובה על מנת שהילד יהיה מוכן ללימוד קריאה וכתיבה איך, למה ומה הקשר.                                                              

למשל נתחיל בוויסות חושי, איך זה משפיעה לבית ספר?

חשבו על ילד עם רגישות שמיעתית יושב מול המורה, שבמקרה יש לה קול חזק. ילד מגיעה לבית הספר והם רגישים במיוחד לרעשים, לריחות, למגע בעור. מה יקרה לילד הזה?  חלק מן הילדים מגלים דווקא רגישות חסר בחושית ובתחושות השונות המחפשים גירויים חושיים חזקים. ילדים אלה יכולים לחבק או לגעת באחרים "חזק מדי", הם לא בוכים גם כאשר הם סובלים מחבלה גופנית, אוהבים להתנדנד בעוצמה, ואולי אף מדברים בקול רם. חלק מהילדים בעלי הרגישות החושית, יכולים גם  "להסתגר" ולהימנע כדי "להגן" על עצמם. ילדים אלה עלולים להתקשות להתרגל לשינויים. הם יכולים גם להתקשות להסתגל למסגרת הנוקשה יחסית של כיתה א', בצורך לרסן או להתאים את עצמם לכיתה.

איפה היינו??? אההה מוכנות פיזית.

ניתן כמה דוגמאות: האם ידעתם למשל,  שחגורת הכתפיים חשובה ליציבות, לישיבה נכונה ולכתיבה-  בואו נראה למה… אחיזת עיפרון למשל:  מתייחסים לטונוס שרירים, איך שהגוף שלנו מונח. אפשר למשל להתייחס להיפוטוניה אשר מגיעה מהחגורת הכתפיים, במקרה הזה, היא יכולה לגרום לעייפות וכאבים בכף היד הגורם  למאמץ בכתיבה כמו: כתיבה רפויה, לחץ יתר על העיפרון.  לכן חשוב לשים לב כי לא כולם יודעים שאחיזת עיפרון טובה יכולה להגיע מהחגורת הכתפיים. תכנון תנועה- היכולת לתכנן, לארגן ולבצע רצף תנועות מתואמות. תהליך תכנון התנועה חיוני ליצירת קשר עם הסביבה והבסיס לרכישת מיומנויות מוטוריות.                                               קואורדינציה- קואורדינציה טובה מסייעת לנו לבצע פעולות יומיומיות וספורטיביות באופן שוטף תוך שמירה על דיוק,יעילות תנועתית.                                                                                                                                       חצייה קו אמצע- תנועות של הידיים, הרגליים או העיניים מעבר לקו האמצע של הגוף, מבלי לערב חלק אחר של הגוף בפעולה. לדוגמה, היכולת לכתוב בעזרת יד ימין, בצד שמאל של הדף, כשהמחברת מונחת בקו האמצע (דיניוני) של הגוף, מבלי להטות את הגוף לצד שמאל.

 אז מה עושים, ישנם עוד גורמים שיעזרו להתכונן?

התמצאות בחיי היום-יום – תפיסת הזמן, התמצאות בזמן, התארגנות בזמן, תהליכים ושינויי הזמן והמעברים. התמודדות עם קשיים היא תהליך הכרחי ומלמד. אם נדרוש מילדנו אחריות, הוא ילמד לקחת אותה.  זמן הבוקר למשל, כדאי שנתחיל להרגיל את ילדנו לקום בזמן, להבין פירושו של זמן חולף, להתארגן בקצב שיהיה מוכן ליציאה אשר התאפשר לו להגיע לבית הספר בזמן. אפשר להכין לו ארגונית או כל טבלה אחרת למילוי פעולות שנדרש לבצע בבוקר.  עוד בחופשת הקיץ נשוחח עם הילד על בית הספר, על הדרישות ממנו כתלמיד, שיגרת היום , מבלי להפחיד אותו כמובן. שיחה אינפורמאלית שכזאת עם כוונות ברורות. אפשר לבקר בבית הספר ולהכיר לילד את מסלול ההליכה. חשוב לא פחות, לשדר שסומכים אליו ולטפח את היכולת והמסוגלות שלו להתמודד עם קשיים ומשהו חדש. לסמוך על היכולת של הילד, להאמין שהוא מסוגל וגם להגיד לו את זה. הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים להעניק לילד זו תחושה של תמיכה וקבלה.

להיות קשובים אבל …בלי לחץ משום ששינוי ומעבר יכולים להיות סיבה לכאבי בטן, הפרעות אכילה, איבוד כושר ריכוז ואפילו הרטבת לילה.  אצל ילדים מסוימים זהו סגנון ההתמודדות ואם לא ניבהל הסימפטומים יעלמו מאליהם. חשוב לעודד את הילד לדבר ולהביע את רגשותיו גם אם הם שלילים. ברגע שאנו, כהורים, נדע שהילד עובר תקופה של לחץ, נבין את תגובותיו ונקבלן בשלווה והבנה – עשינו צעד חשוב ובונה אמון ושיתוף פעולה ביננו ובינו. 

לכל שאלה, ייעוץ אני כאן.

פניה זהר

מדריכת הורים ומשפחות בגישת מיכל דליות, מאבחנת ומטפלת בוויסות חושי(NDFA)

054-2236623