אחרי ששני הקופיפים שלי סיימו לתפס על העצים (מי ביותר אומץ ומי בפחות) התחלנו לאסוף בלוטים וספסולים (הבית של הבלוט, ותודה עינת על המידע :)), בכדי שנוכל להכין חנוכיה מן הטבע מן הספסולים (את הבלוטים שמרנו עבור פעילות מיוחדת, חכו לפוסט עתידי).
ואתמול אחר הצהריים אמא שלי ואני יצרנו איתם לחנוכה.
התחלנו בציורים לחג, אמא שלה הכינה להם דפים עם חנוכיות וסביבונים והם צבעו אותם (אורי מפרגן לליבי על הציור: "אמא תראי ליבי עשתה קשקוש נהדר"), אני מאד ממליצה על צבעי הפנדה, הם נמרחים בקלות על הדף בלי צורך להשקיע מאמץ מה שאומר שהם מתאימים גם לילדים צעירים יותר ואפשר גם ללמד את הילדים לעבוד איתם בשיטת המריחה שמלכלכת אבל יוצרת אפקטים ממש יפים.
אורי התאמן בכתיבה של "נס גדול היה פה" (וגם "שם" אחרי שקיבל הסבר שבחוץ לארץ היהודים אומרים "נס גדול היה שם" הכוונה לארץ ישראל).

המשכנו בצביעת כדים מחימר בצבעי גואש. אפשר גם להדביק פייטים, נצנצים או אבנים ולהתאים את הפעילות גם לילדים גדולים יותר כיד הדמיון.

ולקינוח, הכנו את החנוכיה מהספסולים, אני מרחתי להם דבק חם בעזרת אקדח דבק חם והם הדביקו. 
גילוי נאות: אם יש משהו שגרם לי עונג זה היה לקנות את האקדח דבק חם, רכישה שווה ביותר ב-35 שח, תמיד טוב שיש בבית. אני אישית מסתובבת בבית ומחפשת מה להדביק, זה כבר נהיה בדיחה אצלינו...

אני מרחתי בתוך הספסולים לק שקוף כדי שנוכל לעשות שימוש חוזר בחנוכיה ויקל עלינו להוציא את שאריות הנרות.

ורעיון נוסף ומקסים מהגן של ליבי, הם עשו חנוכיה מחימר שעליה הם חיברו ספסולים, אבנים וגם קפסולות של קפה, זה מה שליבי יצרה, רעיון נחמד ומחזורי:

שיהיה לכולם חג אורים שמח!

טול