למה אף אחד לא סיפר לי שחלק בלתי נפרד מלהיות הורה, זה מרדף בלתי פוסק אחרי בירוקרטיה? 

כבר שלושה חודשים שאני לא מפסיקה לטבוע בים של ניירות ולא מצליחה לצאת ממנו. 

ניירת לרישום למעון.
ניירת לרישום לבית הספר.
ניירת לקבלת הנחה במשרד התמ"ת.
עוד ניירת למשרד התמ"ת.
ואז עוד קצת ניירת למשרד התמ"ת.

זה ככה אצל כולם? ותמיד? תקופות? לפעמים נדמה שלא נגמר…

וזה גם הדבר הכי לא אסתטי שיש… ערימת דפים תקועה על השולחן, על השידה,

גולשת לה, לפעמים ליד המחשב, על השיש במטבח. ליד הטלפון. במגירות. 

לפחות היו עושים את הדפים מעוצבים כאלה… או מעבירים הכל למחשב, שם אפשר בזריזות לתייק את הכל.

או שאולי יש תפקיד כזה? "מנהל סידורים" – אחראי על תחזוקת הדואר, תשלומי החשבונות, לקיחת החבילות, רישום למוסדות…. טוב… זהו. משנסת מותניים. תאחלו לי בהצלחה

אני צוללת…. לניירת:)

——————————————————————  

ובנימה שמחה יותר- מזל טוב לפרוייקט אמא על פתיחת הבלוג החדש בבית החם של MaDcafe. 
לרגל פתיחת הבלוג, הפרוייקט מחלק מתנה! 
פרינט חתום עם הקדשה אישית של אחת מיצירותיה של רעות בורץ, לבחירתכם. 
מה צריך לעשות? 

הכי פשוט!
שתפו את הפוסט ועשו לייק לעמוד של פרוייקט אמא בפייסבוק. 
https://www.facebook.com/projectimma

בסוף השבוע הבא ייבחרו שלושה זוכים!!! בפרינט מקורי של איור מקורי! לבית. המסודר שלכם:) 

היכנסו עכשיו ללינק הנל וסמנו לייק.

ושיהיה חג שמח!!