כאשר מגלים לראשונה שקרים אצל ילדים,

זה יכול אפילו קצת לשעשע, כי הם עצמם לא יודעים שכבר מזמן הבנו שמה שנאמר קצת רחוק מהמציאות כפי שבאמת התרחשה. אך ככל שהם גדלים השקרים הופכים להיות "אמיתיים" יותר והאינטואיציה הפרטית שלנו שקודם ידעה לזהות טוב מתי הדור הצעיר משקר לנו, החלה לעבוד שעות נוספות. 

ע"פ מיכל דליות, שקרים אצל ילדים הם שלב הכרחי בהתפתחות, המתרחש מכמה סיבות:

1. הילד רוצה להרגיש "כמו כולם". הוא רוצה לפצות על חוסר יכולת, חוסר מיומנות.

2. הוא רוצה להתחמק מהתוצאות של המעשה שעשה.

3. הוא רוצה לברוח מהמציאות. 

אני לא מאמינה בעונש על שקר. כשאני מזהה שילדיי שיקרו לי, אני מנסה לדובב אותם לאט לאט בשיחות ובדוגמאות מחיי האישיים ואז תוך כדי שיחה הם פתאום יגידו: אמא, תקשיבי, מה שסיפרתי לך אתמול הוא לא נכון וכו'… אני לא כועסת, להיפך אני מעצימה את אמירת האמת ובינתיים ביני לבין עצמי מנסה להבין את הסיבות. 

בתי בת השש לא חסר לה כלום (55555) אבל לעתים יש לה צורך לשקר או יותר נכון לייפות את המציאות. היא תלמידה מעולה ויותר (כיתה א') והרבה פעמים הייתה מצטיינת השבוע של המנהלת ושל המורה וקיבלה על כך תשבוחות על ימין ועל שמאל.  אתמול היא חזרה הביתה וסיפרה לי שקראו לה לחדר המנהלת והיא החמיאה לה ואף הביאה לה שיר במתנה.. נשמע הגיוני לגמרי , בבית הספר שלהם המנהלת מעורבת. 

אחה"צ דיברנו במקרה על "שקר לבן" אחר שבו היא אמרה שלא עשתה משהו כאשר היא כן … ואחרי שהגענו לתובנות היא סיפרה לי שהיא גם לא הייתה אצל המנהלת. 

אחרי שעה שעתיים הרגשתי שאני חייבת לבדוק עמה לעומק את הדברים .. לקחתי לוח מחיק שעמו היא אוהבת להתעסק ולהתבטא והתחלנו לדבר על שקרים באופן כללי ומה הסיבות להתרחשותם.

הגענו למסקנה שהסיבות הן:

1. להתחמק מעונש

2. אני "מקנא" באחרים או חושב שאני לא מוצלח בתחום מסויים.

3. מישהו הפחיד אותי ואמר לי לשקר …

4. שקר לבן. (לגבי הסיבה השלישית המסר היה ברור ..תמיד מספרים לאמא או אבא ). 

המשכנו והיא הסבירה שהיא משקרת בדרך כלל שהיא מרגישה שהיא פחות טובה בתחום מסוים. ושאלתי אותה באילו תחומים היא חושבת שהיא "חזקה" ובאילו תחומים היא "פחות" חזקה. והפתיעו אותי התחומים שהיא חושבת שהיא "פחות טובה" בהם. הסתבר שהיא משווה את עצמה לאחרים אך לא תמיד ההשוואה היא נכונה.  הנסיכה שלי החליטה שהיא לא טובה באנגלית כי היא השוותה את עצמה לאחיה שגדול ממנה ב  3 שנים. בתחומים אחרים שהיא ציינה בסוף הגענו למסקנה שהיא דווקא טובה בהם והביסוס להרגשה לא היה נכון. ובמה שהיא צדקה שיפרנו עוד באותו היום (לא היה יותר מידי). 

מהשיחה על שקרים כבר גלשנו לשיחה על החיים והבנתי שחשוב לה להיות תמיד "ראשונה" "להצליח" . ואז הסברתי לה שכמה "שאני מושלמת" בעולם יש אנשים מוכשרים יותר ממני, יפים יותר ממני וזה בסדר גמור ועל אותו משקל יש בעולם אנשים שהם פחות. ואז הבאתי לה דוגמא מוחשית יותר: יש אנשים בעולם שיש להם יותר כסף ממני ויש כאלה שיש להם פחות.. אני תמיד יכולה לשאוף ליותר אך חשוב שאהיה מרוצה מהמקום בו אני נמצאת בכל תחום בחיי ואז אמרתי למתנה שלי את המשפט הבא: 

את יודעת שאת חכמה, מדהימה, יפה , מקסימה וכו' .. ובשבילי את הכי הכי.. אך בעולם הגדול יש מישהי או מישהו שיכולים להיות טובים יותר בתחום מסויים לדוגמא: שירה וזה בסדר כי לך יש את נקודות החוזק שלך ואת צריכה להיות שלמה עם עצמך , לאהוב את כולך על מה שאת!! (כמובן שהשיח הותאם לגיל 6.5) והרגשתי שהיא הבינה ..

ולמה אני " אשמה" או לפחות תרמתי את חלקי, כי מאז שהילדים שלי נולדו אני אומרת להם שהם "הכי הכי" ושמבחינתי הם מושלמים (ומה לעשות שאני חושבת כך). אבל לאחרונה מישהו לימד אותי שיש הבדל מהותי בין "מושלם" "לשלם".  ושמושלמות לא ניתן להשיג ולהיות שלם עם עצמך , זה להבין מי אתה? מה אתה? מה ההבדל בינך לבין אחרים? מה נקודות החוזק שלך? מהן נקודות התורפה שלך? וכך כבן אדם אתה יכול לנוע קדימה. 

אני תמיד מסבירה לילדיי שאני אוהבת אותם לא משנה מה. ושציון כזה או אחר בבית הספר לא משנה לי.. אך מתברר שלהם זה חשוב. מתברר שכבר בכיתה ד' שואלים כל אחד כמה הוא קיבל ומשווים.. מי היה מאמין? אצלי זה היה רק בכיתות אחרות.

אז לפני שאתם כועסים על השקרים אצל הילדים שלכם…

תבדקו .. לפעמים מגלים עולם ומלואו (ולפעמים זה סתם שקר).

שבוע מקסים 

שגית