להוציא את הילדודס מהמיטות
להלביש
להאכיל 
לקחת להסעה
לחכות להסעה 
לקחת למעון
לחזור הביתה 

והכל לבד ובגשם.  

כבר מתחילת השבוע, כשהתחילו הדיווחים על הסופה, התחלתי להתארכן על עצמי.
לדאוג שהרכב יהיה אצלי ולא אצל האיש, כדי שאוכל לקחת את הקטן למעון.
לדאוג שהמטריות בסדר ולא נשברו.
לוודא שהבגדים הכי חמים יצאו מהכביסה, עברו מייבש ויושבים מקופלים בארון, מחכים לילדים. 
אבל מה לעשות שאני מתכננת ומרפי צוחק עלי? 

האיש היה צריך את הרכב, כי יש פגישה חשובה בעבודה.
הגדול לא מוכן לקחת את המטריה שקנינו לו כי היא "של ילדים" והמטרייה השניה, אצל אבא באוטו. 

לפחות הבגדים החמים מוכנים בארון והבית חם ונעים. 
אז יאללה, לשנס מותניים ולצאת! 
אבל הופ, בדיוק באותו הרגע – מתחיל ברד, שצובע את כל החצר בלבן 

אמא אחת, שני ילדים, ומטריה אחת בבית…?
מי ינצח? הגשם או אמא? 

אמא. בטח אמא 😉 

שיהיה בוקר גשום וכיף לכולם