אפייה עם הילדים – עוגיות בצורות והפעם אותיות

תמיד אומרים שכשנולדים ילדים, נולדים הורים, אבל גם סבים וסבתות נולדים!
ואתם יודעים על מי לא מדברים כמעט?? על הדודים ודודות (חוץ מעל "דודי שמחה" שזה אצלינו ספר חובה!).
אני זוכרת כשהכרתי את בעלי, נולדה הנכדה הראשונה למשפחה ולמרות שהייתי חדשה במשפחה נוצרה ביני לבינה כימיה מיידית, ואפילו שעוד לא הייתי דודה על פי חוק, הייתי דודה בנשמה.
כשאני ילדתי לראשונה את אורי נולדה "דודו".
המכונה דודו היא אחותי המקסימה, לידור, דודו נהיה הכינוי שלה אחרי שניסיתי ללמד את אורי להגיד דודה לידור (כדי לעצבן אותה) ויצא לו דודו וזה פשוט נשאר ועכשיו ככה כולם קוראים לה במשפחה.
הקשר בין דודו ואורי היה אהבה ממבט ראשון, בתור האחיין הראשון כמות האהבה והמתנות שהורעפו עליו היתה אסטרונומית, תוסיפו לזה את העובדה שהיא שמרה עליו עם אמא שלי יום בשבוע (כן כן בזמן שאני הייתי בעבודה) משמע עזרה בגידולו, והנה קיבלתם דודה לתפארת.
דודו (שאני בכלל קוראת לה אחותי היפה, בדיחה פרטית), למדה בישול והיא אשפית הקונדיטוריה, אוהבת מאד לבשל עם הילדים, בעיקר מתוקים וקינוחים.
הילדים מאד נהנים מזמן איכות עם הדודה שלהם ולומדים על הדרך את עקרונות הבישול והאפייה.
אין דרך נהדרת יותר להתחבר לילדים מאשר כשאתה נותן להם משהו ממך ודרך האהבות שלך חושף אותם לעולמות חדשים וקסומים.

השבוע דודה דודו הגיעה עם מתכון של קרמבואים, הכינה את כל המצרכים, מחולקים יפה כמו בתוכנית בישול בכלים נפרדים (מה שיחסוך בהמשך ריב על מי מוסיף מה) והתחלנו לעבוד. הוספנו מרכיבים, ערבבנו קרצנו עיגולים ואפינו אותם (תחתית העוגיות של הקרמבו).