בפגישת אימון שהייתה לי עם ילד מקסים בן 10, הוא סיפר לי שהוא עצוב.

עצוב בשל המצב הכלכלי הקשה בבית,

שאלתי "למה המצב בבית גורם לך להיות עצוב?" 

והוא ענה בפשטות "כי אני לא יכול להשיג דברים…"

 

שאלתי אותו, "אילו דברים היית רוצה להשיג למשל?"
והוא השיב: "לקנות מחשב נייד, לנסוע לחופשה עם כל המשפחה, ללכת לחוגים, לבלות… עם חברים בקולנוע."
– "יש משהו שאולי אתה יכול לעשות כדי להשיג דבר אחד מהרשימה שלך?" שאלתי.
– "אני לא יודע, נראה לי שלא."
– "יש לכם חברים או משפחה שגרים במקום רחוק ממקום מגוריך?"
– "כן", הוא ענה.
– "מה עם האפשרות שאתה תיסע בחופש הגדול לבקר אותם ותתארח אצלם למשך כמה ימים?" הצעתי.
– "לא חשבתי על זה, זה רעיון מצוין!"
– "מה אתה מוכן לעשות על מנת שזה יקרה?"
– "כבר היום אדבר עם ההורים שינסו לארגן ביקור של כמה ימים אצל המשפחה ואולי אציע שכולנו ניסע אליהם."
– "לי זה נשמע מצוין"

 

 

כמו למשל, עם המחשב נייד – יתכן שיש למישהו מהמשפחה או לחבר טוב של המשפחה, מחשב נייד שאבד עליו הקלח בעיניו, ואולם עדיין תקין וניתן להשתמש בו. 

וכן הלאה…

לפעמים גם כשנראה שהמצב מסובך, קשה או חסר פתרון, נחפש את הפתרונות היצירתיים, אלו שנחבאים ממחשבתנו. לעתים דווקא הפתרונות האלה, מהנים ובונים יותר.

 

__________________________