גברים בחדר לידה. ואחרי….
כדולה שפוגשת זוגות בחדרי הלידה,
אני רואה, מרגישה.

שיחות רבות מתנהלות בינינו.

על החיים, על הזוגיות. חופש, פחדים,

אני משתפת מניסיון חיי. כאישה, כאם, כסבתא וכחמות.
אני רואה את הגברים המבולבלים.
כולם רוצים להיות חלק, בתוך החוויה.
כל גבר מביא את עולמו הפנימי אל החוויה.
כל אחד מגיע עם מה שהחיים הטביעו בו, עם דברים שספג בילדותו לגבי תפקידו כגבר. כאבא.

איך החיים ייראו אחרי?
ואז…
מגיעה הלידה. והם מתרגשים הילדים… אבל היי! אנחנו גברים…
חלקם מפוחדים פחד מוות.
רוצים להחזיק יד, לנשום. לעודד, לאהוב.
חלקם היו מעדיפים להיות בחוץ. אבל אין להם את האומץ.
כי מה יגידו?? שהוא פחדן.
ואין להם אוזן שמקשיבה להם. כי מה? כולם עברו את זה.
"אחי – זו חוויה של פעם בחיים!" אומרים לו.
ואחרי הלידה…

כולם מתרגשים סביב היולדת והתינוק.
מחבקים, שואלים למי התינוק דומה?
שמחה וששון.
אבל משהו עוצר? שואל את הגבר, היי איך אתה מרגיש?
איך אתה עברת את חווית הלידה?
איך אתה מרגיש להחזיק עולל קטן בידייך?
לפני שנים, שאל אותי הגבר, באחד הזוגות שליוויתי:
"כולם במעגל סביב אשתי והתינוקת.
אני זקוק שמשהו יהיה במעגל סביבי".
הפנמתי.

שלכם,

כרמי, דולה

עוד על הריון ולידה >>

_________________

כרמי דולה, מלווה מקצועית בהריון ולידה, מטפלת בשיאצו וברפלקסולוגיה