דבש, סליחות ושמן זית
הדרכת הורים
נקודות למחשבה:
1. תפוח בדבש זה פינוק שלא מקבל מספיק מקום בחיים שלנו.
2. לאחל "שנה טובה" ב – SMS, אפשר גם ביום הולדת או סתם ביום שני אחה"צ.
3. בקשת סליחה מסורתית בין אדם לחברו, כבר אינה רלוונטית ובעיקר אינה מצטלמת טוב.
4. שמן זית לא מתאים לבישולי חג (צימעס, כבד קצוץ), לשאר ממש כן.
————————————–
בשנים האחרונות העברנו כולנו את איחולי החג, מזל וברכה וכמובן את בקשת הסליחה
לרשתות החברתיות המאפשרות לעשות זאת במהירות וללא עלות.
אין ספק שיש אנשים המשקיעים בכתיבה יצירתית מרגשת
ואפילו מוסיפים סמיילי המתאים בדיוק לאירוע.
יש את הבדרנים והציניקנים שזוכים לשיתופים ותגובות
ויש כמובן את אלה שבוחרים בלחיצה קלה על העכבר משמע נותנים את ה – LIKE שלהם.
שאפו.
—————————————
מאז ומעולם היה בביתנו מקום למסורת בגבולות הטעם החילוני והטוב.
ערבי חג, ארוחה משפחתית מלאה בכל טוב, אגדה, יין, נרות ולאחרונה גם קידוש בערב שישי.
חונכתי על אהבת אדם ודרך ארץ, איש באמונתו יחיה וכל שאר המנתרות האלה.
ולסלוח זו עמדת כוח מתנשאת: "אני סולחת לך, כי אתה טועה ואני צודקת".
הבנתי שלא נורא אם אפגע במישהו כי תמיד אפשר לבקש סליחה וזה מאוד חשוב לסלוח.
איפה אבדנו את עצמנו?
באיזה שלב זה קרה?
כמה אוטומטיים הפכנו להיות, שברגעים אלה ממש, קירות הפייסבוק מתמלאים בבקשות סליחה מתויגות, "מרגשות ואמתיות" מכל "אלפיי חבריי הווירטואליים"?!
הנייד שלי קורס מכמות צפצופי הוואטסאפ.. "סליחה אם פגעתי 🙂 "
זה מביך חברים.
זה מעליב.
כתיבת "סליחה" קולקטיבית ברשת חברתית כזו או אחרת לא תשנה את זה.
אם פגעתי במישהו שלא במכוון והוא בחר לא להגיד לי, אין לי שום דרך לדעת.
סליחה ומחילה לא יכולות להיות מותנות בהסכמתו או אי הסכמתו של הנפגע.
רק כשהוא יראה שאני עושה שינוי, שאני באמת מתכוונת ולא רק כותבת – רק אז, אולי,
הוא באמת יוותר על הכעס שלו. וזו מחילה אמתית.
————-
אני מבקשת סליחה ממני, על כל הפעמים שפגעתי בי.
על כל השנים שהזנחתי את גופי והבאתי אותו למשקל שאף מתאבק סומו לא היה מתבייש בו.
על כל השירים, סיפורים, מחזות שכתבתי ובמו ידי גנזתי והחבאתי באחת ממגרות שולחני.
על כל הפעמים שאפשרתי לעצמי לפעול בכוחנות במקום בחמלה בעיקר כלפי עצמי.
על כל הצנזורה והמחסומים שהצבתי לי כשרציתי לומר את האמת שלי.
על הפחדים והחרדות שלי, שמקיפים אותי כמו חומה.
על הדרכים שרציתי ללכת ובחרתי שלא רק בגלל ש…
אני מתנצלת בפני ששכחתי לחייך בכל פעם שהסתכלתי במראה.
אני מבקשת סליחה ממני ששכחתי להזכיר לעצמי עד כמה אני אוהבת את מי ואת מה שאני.
————————————-
אני לא מתכוונת להתנצל על מה ואיך שכתבתי.
אם הגעת עד לשורה הזאת, כנראה שבדרך כזו או אחרת עניינתי אותך.
אז דבר אחד אחרון…
אני מאחלת לך ומברכת אותך בשנה טובה, חתימה טובה
ובעיקר בהמון בריאות אהבה.
_______________________
ליאת תבורי, מומחית לילדים ונוער, מתבגרים.
להזמנת הצגות "על גגות תל אביב" שכתבה וביימה ליאת, התקשרו: 050-5889267
________________________
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/madcafe1/domains/madcafe.co.il/public_html/wp-content/themes/madcafe/single.php on line 259
היום הראשון ב... כמה מתרגשים ביום הראשון בגן..
לכתוב טקסט, לצייר, להלחין.. לקחת חלק מהבפנוכו הפרטי
מי הם בעצם צרכני מופעי הילדים? הילדים שאומרים
אמא, נעלת את הדלת? אמא, אולי עדיף שלא
אישה בחודש שמיני להריונה מלטפת את ביטנה העגולה,
היי, המון זמן לא פרסמתי. היו חודשים עמוסים
המן הרשע הפקות גאה להציג: הסרט שיעשה לכם
"הייתי אונס אותך ואת הדובי שלך.." סיפור שהיה
הפוסט הזה נכתב בהמשך לשיחת וואטסאפ בין עינת
הורים מעצימים ילדים > ילדים מעצימים הורים! בכל יום
חוגגת יום הולדת:)!! אני, ליאת תבורי, מדליקה. מדליקה
כתיבה: ליאת תבורי איור: רעות בורץ במבט
השמש הדליקה סיגריה ראשונה, שאפה לתוכה שאריות של
נקודות למחשבה: 1. תפוח בדבש זה פינוק שלא
בחרתי להעלות שוב פוסט ישן שלי בזכות התמונה