הילד מאבד שליטה – מה עושים?

האם גם הילד שלך מאבד שליטה כך פתאום?

מתפרץ עליך, לפעמים בלי שום סיבה הנראית לעין,

צועק על האחים שלו, זורק חפצים…

כן, פשוט מאבד שליטה בגלל משהו קטן, ממש אירוע חסר חשיבות.

אז לפני שאתם מתפרצים עליו בחזרה,

לפני שתצטערו על המילים שלכם…

קחו נשימה עמוקה! ועוד אחת! כמה שצריך.

וקחו בחשבון שזה אף פעם לא קורה פתאום!

יש משהו שהילד עובר לפני ההתפרצות 'הפתאומית'.

 

אלו כמה מן האפשרויות שבגללן ילד מאבד שליטה:

• 'ספג' הרבה– אולי הוא צובר הרבה כעסים ולא משתף. אולי אפילו ספג מכות

או לעג ולא הגיב, עד שהגיעו מים עד נפש.

• פחד– פחד ממצב לא ברור או מאיים יכול בהחלט

לייצר התפרצות זעם. זאת אחת הדרכים להתמודדות עם פחדים.

• לחץ– לפני מבחנים או אירועים גדולים,

כשלחץ גדול מצטבר, יש התפרצויות פתאומיות

של בכי, של כעס, של צעקות…

• אגו– הרבה התקפות זעם נובעות מאגו פגוע או אגו משתלט.

האגו אצל הילדים רגיש בדיוק כמו שאצל מבוגרים.

• עלבון– ילד שסופג הרבה עלבונות (חברים, הורים,

מורים מעליבים ילדים גם בלי כוונה ובלי להרגיש)

יכול להגיב בהתפרצות כזו או אחרת.

• תחושה של כשלון– אחרי ניסיון אחד או שניים שלא הניבו

תוצאות רצויות  – בהחלט יכולה להגיע התפרצות אלימה של כעס ואכזבה.

• ציפיות גבוהות מדי– כשמבטיחים לילד או מתבגר משהו,

הוא מדמיין את המשהו הזה גדול יותר, מבטיח יותר,

וכשהוא מתאכזב… יכולה להגיע התפרצות של אכזבה, אשמה.

• פינוק יתר– כששמים פתאום גבולות לילד

שקיבל כל מה שביקש (לא את מה שהוא צריך)

בהחלט יש לצפות להתפרצות של התנגדות ולפעמים התפרויות זעם.

• תחושת איבוד שליטה בחייו– כשמנחיתים על הילד או המתבגר

'הוראות הפעלה', נוצרת אצלו תחושה שמחליטים עליו,

שקובעים לו, שאין לו מילה או שקולו לא נשמע –

כל אלה גורמים להתפרצות של התנגדות וכעס.

• עימות פנימי – עימות בין 'רוצה' ו'חייב'.

למשל אם הוא חייב לקחת תרופה אך לא רוצה,                     

זה יעורר התפרצות של צעקות, התנגדויות, קללות.

או שהוא רוצה לצאת עם חברים אך הוא חייב לסיים שיעורים –

גם כאן תגיע אולי התפרצות.

• חוסר צדק – בעיקר אצל מתבגרים ש'מחפשים'

את ההורים בקלקלתם, כל חוסר צדק בעיניהם יביא להתפרצות של כעס והאשמות.

• פרשנות מעוותת– כשאתם אומרים לילדים או למתבגרים דברים,

שהמילים שלכם מקבלות פרשנות כל כך שונה ממה שהתכוונתם,

שהרבה פעמים רק הפרשנות המעוותת הזו יוצרת התפרצות אלימה.

• תסכול– כאשר הילד שומע משהו אחד וחווה משהו

אחר, זה יכול לגרום לתסכול גדול. בשיעור, כשהמורה אומרת לילדים

שהיא מבקשת עבודה יסודית ומעמיקה, ואחרי דקה היא מודיעה שיש להם עוד שתי דקות

לסיים את המשימה, זה מתסכל בכל הרמות.

אם המורה רוצה עבודה יסודית ומעמיקה

היא לא יכולה להפסיק אותם אחרי שלוש דקות של עבודה.

• קנאה – רגש הקנאה בין אחים או בין חברים יכול לייצר התפרצות                          

של כעס וביקורת. אתם לא תמיד עדים למה שקורה, לתחרות

הסמויה או הגלויה ביניהם. למרות שזה רגש טבעי,

יש דרכים לרכך את תחושת הקנאה (אך זה חומר למאמר אחר).

בטוח יש עוד…

 

זה לא משהו חדש, לא משהו שלא ידעתם קודם…

אז למה בכל זאת השקעתי וכתבתי את המאמר הזה?

כדי להציף למודעות ולאט לאט תגיע גם ההפנמה.

ריכוז של הסיבות שגורמות להתפרצויות:

כך שאם בפעם הבאה הילד מתפרץ באופן פתאומי –

תיזכרו שזה באמת לא בא פתאום

ובוודאי יש לו כמה סיבות שגרמו לכך,

ואז אולי התגובה שלכם תהיה קצת שונה

אחרת, יצירתית, מפתיעה, מועילה,

תהיה לכם תגובה בונה ומחזקת.

זהו להפעם… קצר וקולע,

 

נ.ב.

כמובן אשמח לשמוע מה דעתך, אם יש לך שאלות, עצות או רעיונות, זה הזמן וזה המקום.

אני מאמינה שתפקיד ההורה היום הוא להיות מקור להשראה לילדים ולמתבגרים שלהם ולא צריך עוד הרבה,

לכן אני שמחה להעניק לך שיחת יעוץ ללא עלות וללא מחויבות 

שבה תוכלי לשתף אותי בקושי או באתגר שלך עם הילדים

ואני אשמח לתת לך טיפים קטנים שיוצרים שינויים גדולים בבית שלך.

אז אני מזמינה אותך להרים אלי טלפון   054-4382368

או לחיצה כאן כדי להירשם ואחזור אליך תוך יום, יומיים.

בהצלחה

רותי דונין – מאמנת אישית של מתבגרים

054-4382368