אני מוטרדת.

האם עיסוקי בסטיילינג שולל ממני את הזכות המולדת להראות מוזנחת בסיטואציות כמו – אחר צהריים בפארק עם הילדים, ריצת ערב, גיחה למכולת, סיבוב פיזור / איסוף גנים וכדומה? האם זה יפגע באותנטיות שלי  או יוסיף לי לוויית חן?

האם לא אוכל לצאת עם הכלב נעולה בקרוקס? טוב, זה כבר ממש היפותטי כי אין לי כלב וקרוקס לא יכנסו אלי הביתה (אלא אם כן אעשה הסבה מקצועית לרופאה או משהו שיכול להצדיק את הכערת).

אני רוצה להמשיך ולממש את זכותי לטרנינג קרוע וחולצה מהוהה. שלא לדבר לזכותי המולדת (והממומשת למכביר, יש שיאמרו – כלומר אני אומר – יותר מידי) ל- bad hair day מעצם היותי מתולתלת hard core.

אז אני כבר מודיעה קבל עם ועדה שבהחלט תתפשו אותי מוזנחת. עם בן גוריונים בשיער, לק עם נסיגת חניכיים (כלומר, שרואים כבר את הציפורניים מבצבצות מתחתיו), בטי שרט שעבר זמנה ובטרנינג שהשתיקה – או הסלון – יפים להם. איך אפשר לנזוף בילדה שלוקח לה לבחור בגדים יותר משלושים שניות בבוקר לפני הגן ש"זו לא 'צוגת אופנה' ולהתלבש לפיזור ביותר מכך?

הו, הנה צידוק שיחזיק מים. הא לכם עדר פאפרצי שמסתובב כל היום בעיר השינה שבה אני מתגוררת;
בעיר שינה מותר ללבוש בגדי שינה.

והנה אור סימפטי בקצה המנהרה – ברגע שאנחנו מדייקות את המלתחה שלנו (בבחינת – מה שלא 'עושה' אותנו מהממות בעיני עצמנו – אין לו כניסה מעעעעעעכשיו), כל מה שנשלוף משם יראה מצוין. כי הגזרות והצבעים יהיו מדויקים לנו אישית.

מזמינה אותך לשחרר את כל הבגדים שלא משרתים אותך (רמז – אם את מוצאת את עצמך מכניסה כל היום את הבטן, כנראה שהחולצה לא משרתת אותך) ולנשום לרווחה.

טל

0545446373