חופש גדול עם מתבגרים

נצלו את החודשיים הבאים! הילדים בחופש,

זה הזמן להתקרב אליהם, זה הרגע להכניס אווירה אחרת, רעננה.

להשחיל פה ושם שינויים קטנים בשגרת היום שלהם.

זו הזדמנות מצוינת בשבילכם, לייצר הורות בעלת השראה.

8 נקודות חשובות שכדאי להיזכר בהן, לשנן אותן, להפנים… וליישם!

 

1. חוויה קודמת לידע – 

   כדי להפנים משהו המתבגר וגם הילד חייב להתנסות, לחוות, לטעות.

זה הגיל לעשות טעויות כדי ללמוד איך דברים עובדים או לא עובדים.

כדי להתחזק, לפתח חושים חדים יותר ולצבור חכמה.

• עשה: מאפשרים לו לעשות טעויות (לא יותר מדי קריטיות או מסוכנות).

סומכים עליו ונותנים לו צ'אנס אחרי צ'אנס אחרי צ'אנס. כמה שצריך.

מייצרים בשבילו מרחב (בטוח מסכנות) להתנסות, לטעות ולחוות חוויות.

• אל תעשה: לא מוכיחים אותו, לא מחנכים אותו,

לא מאיימים עליו, לא מקצצים לו את הכנפיים.

דוגמא: הוא רוצה לצאת ליומיים קמפינג עם חבר בקרבת מקום,

אתם מקשיבים קשב רב מהם מה הם הולכים לעשות ואיך.

לא מסבירים להם כמה מסוכן ומה לא לעשות (את זה הם יודעים).

אחרי ששמעתם אותם (אותו ואת החבר) אתם שואלים אותם אם אפשר להוסיף

רעיונות… והציעו בלי אגו, בלי הפחדות,  מציעים בצניעות ובקצרה (לא 'לתפוס במה').

 

 2. שינויים מפחידים אותו – 

הוא לא רוצה ולא אוהב שינויים. הם משנים לו סדרי עולם וקשה לו לעשות שינויים ולהסתגל אליהם.

• עושים: מכניסים שינויים קטנים, קטנים שכמעט לא מרגישים אותם.

מכניסים כל פעם שינוי קטן אחד כל כמה ימים. ומתמידים איתם לפחות תקופה של 21 יום (לא פחות).

• לא עושים: לא מצהירים הצהרות בומבסטיות,

לא מציינים שמהיום עושים הכל אחרת… זה מרתיע ומעורר התנגדות.

(להרחבה בנושא – במדריך להורים – לחץ כאן )

דוגמא: גיוון בשמיעת סגנון מוסיקה. פעם ביום למשך 3 דקות אתם משמיעים

שיר או מוסיקה שאתם אוהבים שאתם רוצים לחשוף אותם בפניהם.

לא כל היום, לא כל יום… לאט לאט. בעוד כמה ימים 5 דק', וכו'.

 

3. הוא בטוח שהוא יודע הכל – 

הוא חושב שהוא יודע יותר טוב ויותר נכון מכם… לפעמים זה נכון ולעיתים קרובות זה לא.

הוא בטוח שאתם לא מבינים כלום בסמים ואלכוהול…

• עושים: אפשרו לו לבטא את הידע שלו, תנו לו באמת הזדמנות להגיד את דבריו.

אמרו לו את האמת שלכם עד הסוף. הוכיחו אותו על טעותו ברכות ובעדינות בהזדמנות אחרת כבדרך אגב.

• לא עושים: לא נכנסים איתו לויכוח מי צודק – זה לא מה שחשוב.

בשום אופן, לא מבטלים את הרעיונות שלו (גם אם הם הכי הזויים או טפשיים, או לא הגיוניים).

לא מזלזלים בדעות שלו (כי זה עושה נזק כמעט בלתי הפיך) לא נכנסים איתו ל'מלחמות אגו'. באמת לא חשוב מי צודק.

דוגמא: הוא רוצה לחזור מבילוי בחמש בבוקר. אתם מקשיבים לשיקולים שלו.

כל החברים שם, יש מבוגר איתם, כולם עושים את זה בחופש,

זה חופש, הוא כל כך רוצה את זה ולמה לגרום לו עוגמת נפש… אתם מקשיבים עד הסוף.

כעת אתם מסבירים לו את נקודת המבט שלכם מבלי לזלזל או לבטל את שלו.

אתם אומרים לו שלמרות שהתרשמתם מהאחריות שלו, ומההסבר ההגיוני

והמפורט שלו – אתם אתם מאפשרים לו להנות עד שתיים לפנות בוקר

(או כל שעה שתחליטו עליה), מסבירים לו את השיקולים שלכם וזהו. בלי אגו, בלי ויכוח, בטון נמוך ורגוע.

אתם לא במלחמה. אתם יוצאים מהחדר כשאתם שמעתם את קולו עד הסוף והשמעתם את קולכם.

תשובה לא מומלצת כמו: אני ההורה ואני רוצה שתחזור הביתה בשעה… יוצרת התנגדות ופעולה הפוכה ממש.

 

4. הוא צריך את התשומת לב ואת ההסכמה שלכם – 

הוא מצפה לאישור שלכם ורוצה את התשומת הלב שלכם תמיד.

(גם אם הוא מתמרד וגם אם הוא מצהיר אחרת).

• עושים: הכניסו ליומן 'יום הילד' שבו אתם יושבים איתו חצי שעה בבית קפה פעם בשבוע או שבועיים.

תהיו רק איתו בקשב מלא. דברו על כל דבר חוץ מלימודים וחינוך.

כמו כן, החליטו ביחד מה אפשר לעשות בחופש ומה לא.

תנו לו באמת לנוח, ליהנות מהחופש, תנו לו להרגיש בחופש, (אולי להגדיל דמי כיס,

אולי להציע לו לעשות דברים אחרת…)

זכרו, להרגיש בחופש זה לא להתפרע או להרוס או לחזור לפנות בוקר.

• לא עושים: לא מעירים לו שהוא מבזבז את החופש שלו.

לא מזכירים לו שהוא צריך ללמוד, לא מעירים אותו בבוקר (זה באמת חופש).

דוגמא: תנו לו לישון עד מאוחר, כשהוא מתעורר, ציינו שאתם אוהבים לראות

אותו נהנה בחופש שלו, באמת מגיע לו, שאלו אותו מה הוא מתכנן להיום…

הוא יגיד טלויזיה, מחשב, מוסיקה… לא משנה מה, אתם מאחלים מימוש חופש כרצונו.

אפשרו לו להרגיש שהוא קובע בחופש את הזמן שלו גם אם הוא 'שורף' את הזמן בבטלה…

ברגע שאתם יחד איתו ולא נגדו – זה ייגמר לו מהר.

 

5. חשוב לו מאוד מה אתם חושבים עליו – 

למרות ה'אדישות' וה'אפתיות' שלו למה שאתם אומרים, אתם הדמות הסמכותית והקובעת לו

גם אם הוא מתעצבן שאתם מתערבים לו בדברים.

• עושים: מחזקים אותו, מאמינים בו וסומכים עליו. נותנים לו הרגשה שהוא מחליט על דברים.

מייצרים כמה מפגשים משפחתיים מעניינים.

נותנים לו לארגן ארוחה עם הומור וצחוקים.

משתפים אותו בהתלבטויות שלכם. מתחשבים בהצעות שלו.

• לא עושים: לא מזלזלים ברעיונות שלו, לא מבטלים את דבריו גם אם

לא מסכימים איתו. לא מוותרים לו על הארוחה ביחד. לא מוותרים לו על זמן משפחה.

דוגמא: מחליטים שפעם בשבוע כל אחד מבני המשפחה מארגן ערב משפחתי.

נניח כל יום חמישי בערב כולם רושמים ביומן שמתכנסים בשעה שבע וכל פעם אחד מבני המשפחה

מארגן משהו ביחד. משחק, טיול לילה, ריקודים, ערב ג'ז, ערב שירה, משחקי חשיבה, תחרויות, ציור, צפיה בטלויזיה…

הרעיון הוא לקבל כל רעיון שעולה ולאפשר לו לבצע אותו ובעזרתכם אם צריך.

לא מבקרים, לא מחנכים, לא מטיפים ולא רבים פעם בשבוע.בערב הזה.

 

6. דעת החברים משפיעה עליו –

החברה משפיעה עליו יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות.

זה גיל ההתבגרות – גיל שבו מגלים את חשיבות ההתחברות והכיף להיות שייך לקבוצה.

• עושים: היו מעורבים בחברויות שלו בצורה כמעט לא מורגשת. הכירו את החברים שלו.

עודדו אותו להזמין את החברים שלו הביתה. הקשיבו לדעות של החברים שלו בלי לפסול אותן,

כדי שתדעו מול מה אתם מתמודדים. הביעו את דעתכם באופן ישיר וכן – אך בעדינות ובצניעות (בלי אגו)

• לא עושים: לא חופרים לחברים על הסכנות המאיימות עליהם.

הם יודעים זאת היטב. לא מזלזלים בשום חבר (גם אם הוא לא מוצא חן בעיניכם)

זה ייצור התנגדות והתנהגות הפוכה. לא כופים את הדעה שלכם (גם אם היא הכי נכונה וצודקת)

על המתבגר כי בהזדמנות הראשונה הוא יעשה את ההפך.

דוגמא: התחברו עם ההורים של החברים שלו, הזמינו כל פעם חבר אחר לארוחה המשפחתית.

הזמינו חבר להצטרף לים, הקשיבו לשיח ביניהם, שחקו איתו מטקות, הזמינו את החברים לראות

משחקי ספורט, וכו'.

 

7. רמת התסכול שלו מאוד גדולה – 

הוא בשלבי התפתחות (לא בוגר ממש אך כבר לא ילד). לעתים קרובות הוא ממש לא יודע איך להתייחס למצב או לדעה

ואז הוא מהסס או לא מחליט ואתם מגיעים למסקנות מוטעות לגביו.

• עושים: עודדו אותו להתלבט בקול רם. להקשיב להתלבטויות בלי לתת עצות.

התלבטו יחד איתו, ייצרו את הקונפליקט כי משם הוא צומח ולומד.

• לא עושים: לא מבטלים רגש או התלבטות. לא כועסים או מזלזלים בחוסר הנחישות שלו.

לא נותנים לו עצות אלא עוזרים לו להגיע אליהם לבד.

דוגמא: יש לו 400 ש"ח והוא לא יודע איך 'לבזבז' אותם.

רגע אחד מחליט להזמין חבר ללונה פארק, אחרי כמה דקות מתלהב לקנות סקייטבורד.

לא עוברות 30 דקות והוא כבר בעניין של ירידה לאילת…

תעודדו אותו להתלבט באמת… אולי לעשות רשימה של בעד ונגד כל דבר.

אל תתערבו בשיקולים אלא רק תקשיבו לו איך הוא חושב בקול רם.

 

8. הוא נולד עם דימוי עצמי בריא ויציב –

הוא הגיע לעולם כשהוא מאמין ובטוח שהוא הכי, הכי בעולם!

והוא האמין לכם כשאמרתם לו שהוא היצור המתוק ביותר בעולם.

• עושים: חיזוקים (ורק חיזוקים).

לראות אותו במיטבו בלבד. לקבל אותו כפי שהייתם רוצים שיקבלו אתכם.

• לא עושים: לא מבטלים את מעשיו. לא מבקרים אותו, לא חופרים לו. לא מענישים אותו.

יש דרכים אחרות לטפל בהתנהגות לא רצויה. (להרחבה על בניית דימוי עצמי למתבגר –  לחץ כאן )

 

זהו חברים, אם הגעתם לחלק הזה של הפוסט –

כנראה אתם נמנים עם מעט ההורים שמשתפרים כל הזמן. על כך 'שאפו'!

נ.ב.

בעקבות הבקשות הרבות שלכם לשיחת יעוץ במתנה, וההצלחה שלהן בשטח – מבחינת היעילות והטיפים המעולים,

אני שמחה להעניק לכם גם השבוע שיחת יעוץ ללא עלות וללא מחויבות  שבה תוכלו לשתף אותי בקושי או באתגר שלכם

עם הילדים ואני אשמח לתת לכם טיפים גדולים מהחיים.

אז אני מזמינה אותך להרים אלי טלפון   054-4382368  או לחיצה כאן כדי להירשם ואחזור אליך תוך יום, יומיים.

בהצלחה ובהערכה רבה!!!

רותי דונין –

מאמנת אישית של מתבגרים