מהם הקשיים והאתגרים הניצבים בפני המשפחה המודרנית בימינו? כיצד נלכד ונעצים את המשפחה ונשפר את דפוסי התקשורת שבה?

המשפחה היא הגוף / היחידה החברתית, החזקה והמשמעותית ביותר עבור האדם

ולכן, למרות כל השינויים החברתיים הרבים שהתחוללו בחברה האנושית במהלך ההיסטוריה, המבנה המשפחתי נותר קיים, זאת למרות שאיבד מכוחו ומתפקידו כגוף האחראי והמלכד.

אם כן, מדוע איבד המבנה המשפחתי מכוחו?

התפתחות עולם הקריירה: ריבוי שעות העבודה בקרב גברים וגם בקרב נשים, כניסת הנשים למעגל העבודה מחוץ לבית.

ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה והמהירה בשנים האחרונות והחשיפה המוקדמת של הילדים לעולם זה, כבר מגיל צעיר ביותר, חיזקה את הילדים ופגעה קשות בסמכות ההורית.

העליה ברמת החיים, הבתים הגדולים וגידול ילדים בנפרד בחדרים משלהם, המאובזרים היטב בשלל אמצעים טכנולוגיים.

כל אלה פגעו קשות במפגש המשפחתי היומיומי ובהתכנסות המשפחתית המשותפת.

מוסד ארוחת הערב המשותפת המסורתי "מידי" – עולם הולך ונעלם מהבית הישראלי.

הילדים "של היום" ממדרים את הוריהם שיודעים מעט מאוד על חייהם כבר מגיל צעיר, השיחות המתקיימות בין הורים לילדיהם הן תיפקודיות יותר ומתמקדות פחות בתקשורת טובה, בניית אמון הדדי וחיזוק מערכות היחסים בין ההורים וילדיהם.

הילד רואה עצמו כמרכז העולם ומאמין ש"הכל מגיע לו", לומד שניתן לקבל מבלי לתת.

כל אלה ועוד הם הגורמים שהביאו ליצירת ריחוק בין בני המשפחה, כשל בתקשורת ולעיתים אף לתחושת זרות וניכור בתוך משפחה.

בימינו, נוצר בלבול בין שני מושגים קרובים אך שונים לחלוטין: איכות החיים ורמת החיים. הורים רבים מצהירים שהמשפחה והילדים הם הדברים החשובים ביותר בחייהם ושהם מוכנים לעשות הכל עבורם, שהם רוצים עבור עצמם ומשפחתם חיים טובים רגועים ושלווים, אך בפועל הם מוצאים עצמם מנותקים כליל מילדיהם במהלך השבוע, מקדישים את מרבית זמנם ומרצם בעולם העבודה התובעני, תחת הצדקה של לקיחת אחריות כלכלית במטרה לשפר את רמת החיים הגבוהה בבית (ובמקרים רבים כדי לשרוד כלכלית) כשבפועל הם מרוחקים ומנותקים מההוויה המשפחתית היומיומית.

מה ניתן לעשות כדי ליצור שינויי במטרה לחזק ולשדרג את התא המשפחתי ולשפר את מערכות היחסים ואיכות התקשורת בין כל בני המשפחה?

פתרון קסם לכך לא קיים כמובן וכמו בכל שינוי מדובר בתהליך ממושך הדורש מההורים וגם מהילדים מודעות לבעיה, רצון ונכונות כנים ואמיתיים במטרה לקחת אחריות ולפעול כדי ליצור את השינוי הנבחר.

1. ראשית, מדובר בסדרי עדיפויות ועל ההורים, עלינו לעצור ולהחליט מה חשוב לנו אמת ולהגדיר לעצמנו על מה אנחנו לוקחים אחריות ושמים בראש סדר העדיפויות האישי–משפחתי: בניית וטיפוח מערכת יחסים ותקשורת משפחתית.

2. החלטה אינה מספקת כמובן ומה שחשוב לא פחות הוא יצירת הרגלים ודפוסים חדשים, כגון: שימת גבולות במקום העבודה, יציאה מוקדמת יותר הביתה כדי להגיע בשעה שהילדים עדיין עיירים ופעילים, הקפדה על ארוחת ערב משפחתית מידי יום, ארוחות שישי ושבת, פעילויות חוויתיות משפחתיות בסופי שבוע ובחופשות והכל במטרה לחזק את המפגש המשותף של בני המשפחה.

3. במפגש המשפחתי חשוב לדבר, לשתף ולספר מחוויות היום יום בתוכניות לגבי העתיד, ובכך לעודד את הילדים לשתף מעצמם ומעולמם ואף להקשיב לאחרים, ליצור תרבות של שיחה נעימה שמקרבת ומחברת בין כל בני המשפחה.

זכרו שמדובר בתהליך ארוך וממושך ושההתחלה איננה קלה ופשוטה עבור הילדים ועבור ההורים. לכן חשוב להתמיד, עד שנצליח כהורים ליצור ולהטמיע הרגלים ודפוסים משפחתיים חדשים, טובים ומאפשרים יותר עבור כל בני המשפחה, מאלה הקיימים כיום. תהליך זה דורש שינוי אישי בהתנהלות ובדרכי התקשורת מכל אחד מההורים והילדים, רתימת הילדים לתהליך השינוי, שיחות משמעותיות לצורך קביעת תכנו, קבלת החלטות וגם משוב ובקרה של השינוי בין ההורים וגם שיחות בשיתוף הילדים ותמיד יפה שעה אחת קודם כשהילדים עדיין קטנים ונולדים וגדלים באופן טבעי אל תוך מציאות משפחתית שכזו.

הורים זכרו: אין כל תחליף אמיתי לשיחה משמעותית מלב אל לב, המלווה בהקשבה ובהתעניינות, סבלנות רבה והכלה של הילד, שיחה היוצרת ומחזקת קשר משפחתי. הורים רבים מוצאים עצמם עסוקים טרודים ועייפים מרבית שעות היממה, בוחרים בפיצוי חומרי עבור הילדים ועבור עצמם – קניות ומתנות כתחליף לנוכחות והשיחה המשותפת.

פעמים רבות ההורים נותנים כסף, בזמן שהילדים זקוקים לקשב!

יום משפחה שמח ומהנה לכולם!

שלכם, גדי,

גדי רוזן, מאמן – מטפל משפחתי אישי ומתבגרים

מרצה ומנחה סדנאות בתחומי יחסים תקשורת ותפקוד במשפחה ושינויים בחיים

מנחה קורסי התמחות באימון משפחתי ומתבגרים ב"מרכז משפחתי"

www.familycenter.co.il 

7730626 – 052