כאבי אוזניים מהווים סיבה נפוצה להפרעות שינה בתינוקות ובילדים. דלקות הן הגורם העיקרי לכאב, אך לא רק.
דלקות אוזניים שכיחות בעיקר בחורף והן מאד נפוצות בתינוקות ובמיוחד בין גיל חצי שנה לשנתיים. 60%-75% יחוו דלקת אוזניים אחת עד גיל 3. דלקת אוזניים שמופיעה לפני גיל חצי שנה "מבשרת" לעיתים על נטייה לחזרה של דלקות אוזניים. בדרך כלל דלקת אוזניים אינה מסוכנת, ובמרבית במקרים היא יכולה לחלוף מעצמה. הדלקות באוזן נגרמות מסוגים רבים של וירוסים וחיידקים.

מבנה האוזן
האוזן החיצונית מורכבת מהחלקים הנראים לעין‏ והיא כוללת את אפרכסת האוזן (pinna), המיועדת לקלוט ולמקד צלילים, אך זהו אינו חלק חיוני בתהליך השמיעה
תעלת האוזן היא מעין צינור שנמשך מהאפרכסת ועד לעור התוף, וממלאת תפקיד חשוב בשמיעה: כאשר התעלה אינה פתוחה, השמיעה תתעמעם. העור החיצוני של תעלת האוזן מפיק חומר דמוי שעווה, שעוות אוזניים (צרומן).
המשטח החיצוני של עור התוף מפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.
אוזן תיכונה כוללת את עור התוף, את חלל האוויר הנמצא בינו לבין עצם הגולגולת, וכן שלוש עצמות שמע זעירות: הפטיש (malleus), הסדן (incus) והארכוף (stapes). וכן חצוצרת השמע, נקראת גם תעלת אוסטכיוס, תעלה אשר מחוברת לחלקו האחורי של הלוע, נפתחת לאזור האוזן התיכונה.
אוזן פנימית כוללת את שבלול האוזן. זהו חלל בתוך עצם, שצורתו דומה לשבלול, ובתוכו מערכת קרומים, הנקראת מבוך קרומי, אשר בתוכו נוזל. בין הקרומים נמצא איבר השמיעה, הנקרא איבר קורטי, ומערכת הקרומים של שיווי המשקל. באיבר קורטי קיימים תאי שיער המתחברים ויוצרים את עצב השמיעה ושיווי המשקל, וגירוי של תאים אלה מביא להפעלה של העצב. קולות חזקים מאוד עלולים לגרום לנזק זמני וקל לתאי השיער או אף לפגיעת שמיעה קבועה. (מקור: ויקיפדיה)

גורמי סיכון לדלקת אוזניים
• ילדים אסתמטיים או עם בעיה אלרגית אחרת
• שתייה מבקבוק במצב של שכיבה
• סיפור משפחתי של דלקות אוזניים חוזרות אצל ההורים יכול להעיד על נטייה גנטית.
• לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, האכלה בתחליפי חלב במקום יניקה, ציון "אפגר" 7 ופחות

ישנם סוגים שונים של דלקות אוזניים:
דלקת חריפה / אקוטית, הנמשכת מספר ימים עד שבועיים. דלקת אוזניים כרונית נמשכת יותר משבועיים.
דלקת באוזן החיצונית בדרך כלל כואבת, לפעמים עם הפרשות ושכיחה בעיקר בעקבות שחיה ממושכת. הטיפול בה לרוב – טיפות חיצוניות משככות כאב ולעיתים טיפות עם אנטיביוטיקה.
דלקת באוזן התיכונה: נגרמת לרוב מווירוסים או חיידקים ושכיחה אחרי הצטננות. כאב גרון ודלקת בדרכי נשימה עליונים. אלו גורמים להגדלת בלוטות לימפה בצוואר וללחץ על חצוצרה המובילה להיצרות החלל. הניקוז מחלל האוזן ללוע נפגע ונוזלים מצטברים. אלו מהווים קרקע מזון לחיידקים ונגיפים. ו כך נוצרת הדלקת.

מאפיינים של דלקת אוזניים
כאבי אוזניים המתבטאים בבכי ואי שקט, שפשוף באזור האוזן (להבדיל משפשוף אוזן כחלק מסימני עייפות). כאבי האוזניים מתגברים לרוב במהלך הלילה, גורמים ליקיצות ולהפרעות בשינה בלילה ולעיתים גם בתנומות היום. סימני מחלה נוספים יכולים להופיע: עליית חום, ירידה בתיאבון, אי שקט, אדישות ואפטיה. זהים לסימני מחלה חיידקית. יכולים להופיע גם שלשולים או הקאות, ולפעמים מתנקזת מוגלה מהאוזן החוצה.

נוזלים באוזניים
נוזל המצטבר באוזן התיכונה. נוכחות חיידקיים או וירוסים בחלל האוזן התיכונה בזמן דלקת אוזניים חריפה או אחריה, תגרום לתגובה דלקתית באוזן התיכונה ולהיווצרות הנוזלים. הנוזל דלקתי אך לא בהכרח מכיל וירוסים או חיידקים. בחלל האוזן התיכונה נמצא בדרך כלל אוויר. במצב של דלקת אוזניים, או במצב בו לא מתאפשר ניקוז מלא, מתמלא חלל האוזן התיכונה בנוזלים. צינורית השמע אצל ילדים קטנים צרה ויכולה להיחסם בקלות ולכן דלקת באוזן תיכונה שכיחה יותר בגילאים צעירים. הנוזל גורם להרגשת לחץ באוזן, תחושת אטימות באוזן וירידה בשמיעה, ללא כאב חד או חום. זהו מצב כרוני היכול להמשך שבועות עד שנים. נוזלים באוזניים הינם הסיבה השכיחה בילדים בריאים לירידה בשמיעה והסיבה העיקרית לניתוחי צינוריות (כפתורים) בילדים.

אבחנה של דלקת אוזניים
בדיקת רופא בעזרת מכשיר הנקרא "אוטוסקופ" . לעיתים יש למכשיר תוספת של עזרים המאפשרים בדיקת תנועתיות של עור התוף. המאפשרת לאבחן דלקת באוזן התיכונה.
יציאה של מוגלה מהאוזן (דרך עור התוף הנבקע מהלחץ עליו).

טיפול בדלקת אוזניים
80%-60% מדלקות האוזן התיכונה חולפים מעצמם, ללא טיפול באנטיביוטיקה. משך הדלקת מתקצר במעט רק בקרב כ 15% מהילדים המטופלים באנטיביוטיקה.
טיפול באנטיביוטיקה שלא לצורך מגביר את הסיכון להתפתחות זנים עמידים של חיידקים אלימים . פנויומוקוק (PNEUMOCOCCUS ) כדוגמא הוא חיידק שכיח הגורם לדלקת באוזן התיכונה ופיתח עמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה.
במדינות שונות ולאחרונה גם בישראל משהים במקרים מסוימים את תחילת הטיפול באנטיביוטיקה בילדים קטנים תוך כדי מעקב צמוד. גישה זאת הפחיתה בשליש את שעור הטיפול באנטיביוטיקה בילדים בישראל אשר החלימו למרות שלא קבלו את התרופות הללו. לא מומלץ להשהות טיפול באנטיביוטיקה במקרים בהם יש חום גבוה, אי שקט רב, בלט ניכר של עור התוף אותו מזהה הרופא. במקרים של חסר חיסוני. בילדים עם מומים באזור הפנים ובמקרים של דלקות חוזרות אצל הילד והאחים באותה משפחה.
אם יש חזרה של דלקות באוזן תיכונה בתוך פרק זמן קצר, מדובר ב"דלקות חוזרות" ובמקרים כאלה ייתכן שהרופא יחליט על טיפול אנטיביוטי מונע (שלשה שבועות ובמינון נמוך יותר מהרגיל).
טיפות אוזניים אנטיביוטיות ניתנות לדלקת בתעלה החיצונית באוזן . כאשר הדלקת היא באוזן התיכונה, הטיפות מבחוץ אינן יכולות להגיע לחלל הזה, כיוון שהוא חסום על ידי עור התוף. לכן בדלקת אוזניים אין בדרך כלל אין מקום לטיפול בטיפות אנטיביוטיות.
שכוך כאבים על ידי הזלפת טיפות אוזניים כמו אוטידין = אוטיקאין. אם יש חום וכאבים ניתן לתת תרופה משככת כאב דרך הפה .(במינון המתאים לגילו ומשקלו של הילד). הורים המזהים הפרעות בשינה ומרגישים שהן נובעות מכאב אוזניים ייתנו מענה על ידי שכוך כאב גם טרם אבחנה.
"דיקור" של עור התוף: לשם ניקוז המוגלה / לשליחת דגימה למעבדה לאבחון סוג החיידק במקרים שאין תגובה לטיפול אנטיביוטי (כי קיים סיכון לצמיחת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה) / בתינוקות קטנים מגיל חודשיים.
דיקור יזום יכול למנוע "קרע" עצמוני של עור התוף מלחץ המוגלה המתנקזת, ומאפשר סגירה טובה של הנקב שהינו קטן . התפרצות עצמונית של המוגלה מהאוזן עלולה ליצור צלקת גדולה יותר בעור התוף ולגרום בעתיד נזקים בשמיעה (בהם "רעשים" ועוד)
אם יש הפרשת מוגלה מהאוזן בזמן דלקת באוזן התיכונה, אפשר לתת טיפול מקומי לדילול המוגלה בהמלצת רופא בלבד; הזלפת מי חמצן בריכוז של 3%-1% שלוש פעמים ביום. יש בנוסף לנקות ולייבש לעיתים קרובות את פתח התעלה. הנקב בעור התוף בדרך כלל נסגר מעצמו לאחר שהדלקת חולפת.

ניתוח כפתורים
נעשה במקרים שנוזלים לא נספגים /מתייבשים למשך חדשים רבים וכן כאשר יש ירידה בשמיעה המשפיעה על תפקוד הילד.
ה"כפתורים" הם צינוריות זעירות מפלסטיק, המוחדרות לעור התוף לשם יצירת פתח מהאוזן התיכונה החוצה. מטרת הפתח היא לאוורר ולייבש את האוזן מנוזלים ולהחזיר את השמיעה לרמה תקינה. הימצאותם באוזן אינה גורמת לכאבים. לרוב הצינוריות הללו מושמות בצורה כזאת באוזן שהן יוצאות מעצמן בדרך כלל אחרי כשנה ואם לא – יש להוציאן בניתוח.

מניעה
ילדים קטנים חולים בקלות בדלקות אוזניים וקשה ממש למנוע אותן אך יש כמה המלצות להפחתת הסיכוי לחלות
• למנוע הרטבת האוזניים בילדים ובמיוחד אלו שסבלו דלקות בעבר.
• ההנקה כנראה משפרת את המערכת החיסונית ולכן מסייעת במניעת מחלות. מומלצת בחדשים הראשונים בעיקר.
• לא לאפשר לתינוקות לאכול ולשתות מבקבוק בתנוחת שכיבה.

הפרעות בשינה אצל תינוקות וילדים בלילה מתבטאות לעיתים בבכי. חשוב להכיר את סוגי הבכי ולזהות אם נגרם מכאב. כאבי אוזניים מעירים ומציקים מאד. הם ניתנים להרגעה.

www.tami-chayu.com