בהמשך למאמר הקודם להיות אמא: אני רוצה לדבר על כאב של אימהות.

כשם שאימהות מפגישה אותנו עם התאהבות חדשה, אושר ושמחה עילאיים, היא גם  מפגישה אותנו עם, איך נאמר, כאבים חדשים, פיזיים ונפשיים.

הכאבים של הלידה ואלה של ההחלמה ממנה, הם כאבים שלא דומים לשום כאב אחר שחווינו לפני כן. מתווספים לכך גם כאבים חדשים, כתוצאה מהנקה וכאבי שרירים מהחזקה ממושכת של התינוק (וככל שהוא גדול זה נהיה קשה יותר). אם נוסיף לזה חוסר שינה ומתח או דאגה שמתבטאים ביצירת מתח בשרירים אנחנו מגלות שישנם שרירים וכאבים שאפילו לא ידענו שקיימים אצלנו בגוף!

גם כשהילדים גדולים יותר, אנחנו עדיין מרימות, סוחבות, דואגות ובגדול מחזיקות את כל האופרציות היומיומיות וגם את אלו הגדולות יותר, לטווח הארוך, בגוף שלנו.

אחד הכאבים המשמעותיים שמתווספים לכל מערך החיים של אמא, הוא הכאב של הילד. כשכואב להם כואב לנו ולא תמיד אנחנו יודעים איך להקל עליהם. אם זה כאב פיזי של מחלה או צמיחת שיניים, כאב נפשי כי העליבו אותו/ה בגן או כי קשה לו/ה בבית הספר. ולפעמים הכאב נובע מקושי שקיים ביננו לבין הילד.

ובכן, חשוב שנדע, כמה מילים על כאב:

• כאב מופיע כדי להגיד לנו לשים לב. לאיזור הכואב או לסיטואציה כואבת
• לכאב יש תכונה כזאת שכשמתנגדים לו או מתעלמים ממנו הוא מתגבר, נשאר תקוע או יוצא בצורות אחרות (מכירים את "הכאב הנודד"? זה שעובר מאיזור אחד לאחר אבל לא באמת נפסק)
• לכולנו יש דפוסים אוטומטים שהתרגלנו אליהם כדי להתמודד עם כאב, פעם זה עבד לנו אז חזרנו על זה. לדוגמא: כל פעם שכואב לי, אני נושמת פחות עמוק ומכווצת את השרירים סביב האיזור שכואב כדי להפחית את תחושת הכאב.
• דפוס אוטומטי = חוסר תשומת לב
• דפוס אוטומטי יתבטא גם בגוף וגם בכל ההוויה שלי, אהיה כבדה, חסרת סבלנות, עצבנית, מסכנה, קשוחה וכדומה
• לכאב יש תכונה שכששמים לב אליו ונותנים לו מקום הוא מתרכך ואז אפשר להתחיל להחלים, לראות מה צריך לשנות, לזהות דפוס אוטומטי שמוביל אליו ולבחור אחרת (אם זה בהתנהלות הפיסית או ההתנהגותית)

אז מה עושים?

תתחילו מלשים לב לאיזור כואב ולנשום עמוק כמה שיותר קרוב לכאב (אם כואב באגן – לנשום לבטן התחתונה, אם כואב בשכמות – לנשום לבית החזה, אם כואב לכם הלב – תנשמו עמוק לחזה). תסכימו לנשום ולהיות עם הכאב בלי להתנגד לו או להתכווץ סביבו.

במקרים רבים קשה לנו להרפות שרירים שהיו מכווצים הרבה זמן, לכן, אם אתם לא יכולים להרפות. שימו לב למאמץ שקיים בשרירים סביב הכאב ותחזקו אותו בכוונה לכמה שניות ואז תרפו ותנשמו מלא לכאב.

לפעמים הפחד מהכאב, הפחד להרפות ולהרגיש אותו או הדאגה איך נתפקד עם כאב כזה משאירים את הכאב תקוע ואנחנו צריכים עזרה כדי להתחיל ולהתיר את התסבוכת שיש מסביבו. אני, ומטפלים נוספלים בשיטת גרינברג, מעניקים טיפול במגע שנותן הקלה מיידית (עד כדי הפסקה מיידית) ומלמד אתכם איך להירגע עם כאב, איך להרפות ולתת לכאב מקום, איך לזהות את האוטומט שלכם נגדו כדי לא להתקע איתו שוב ושוב באותה צורה.

במקרים בהם אתם סובלים ולא יכולים להתפנות לטיפול או לתרגול נשימות והרפייה,

חשוב מאוד, אל תסבלו! חפשו משהו שיקל על הכאב שלכם. עדיף משהו טבעי שלא יטשטש אתכם או יזיק למערכות אחרות בגוף. ההמלצה שלי היא משחה או ג'ל שנקראים טראומיל. טראומיל הוא תכשיר הומאופטי שנותן הקלה מיידית במקרים של כאבי שרירים, חבלות ואיזורים תפוסים.

לאחר שהכאב התרכך, תוכלו להמשיך את העבודה בעצמכן, או להגיע לטיפול, לנשום, לשים לב לאיזור ולהרפות שרירים נוספים סביבו באופן שציינתי למעלה.

מאחלת הרבה בריאות ואיכות חיים לכל האימהות החדשות והוותיקות

תזכרו שאפשר גם אחרת!