לחברה השפעה ניכרת על התפתחות דימויו העצמי וטיפוח הערכתו העצמית של ילדנו. השתייכות הנה צורך עז שקיים אצל ילדים וקבוצת השיוך הטבעית שלהם היא קבוצת בני השווים (בני גילם).

אנחנו, ההורים הישראליים, רגישים במיוחד לנושא המקובלות החברתית של ילדינו, ואנו משתפים פעולה ולוקחים חלק פעיל בהסתגלותם החברתית.

ילדים שונים זה מזה ברמת העניין שהם מגלים בילדים אחרים.

ישנם ילדים תקשורתיים, אשר אוהבים להיות מוקפים בחברים ואחרים המסתפקים במספר מצומצם של חברים. אופי ואיכות החברויות הם אלו שיקבעו ולא כמות החברים.

קיימים מספר גורמים המשפיעים על היכולת לקשור קשרים חברתיים, וביניהם העדר מודל של קשרים חברתיים בבית: ילד הגדל במשפחה המנותקת מהחברה ורואה את הוריו מבודדים חברתית, ספק אם יצליח לפתח קשרים חברתיים תקינים.

גורם נוסף המשפיע על היכולת של הילד ליצור קשרים חברתיים הוא חשיפתו לחברת ילדים בגיל צעיר (הדבר נכון במיוחד לילדים בכורים או יחידים). ילד ששהה בחברת מבוגרים בלבד בשנותיו הראשונות עלול לפתח קושי ביצירת קשרים חברתיים עם קבוצת השווים מאוחר יותר.

גורם נוסף הוא הטמפרמנט המולד של הילד, ישנם ילדים שעוצמת הצורך החברתי שלהם גבוה מאד ואילו אחרים מתגלים כביישנים כבר מגיל מוקדם. ישנם ילדים בעלי מזג "קשה" יותר וקושי בשליטה עצמית אשר יתקשו ליצור אינטראקציה חיובית עם בני גילם.

חשוב לדעת כי התייחסות מתאימה מצד ההורים עשויה לעזור לילד לשכלל את מיומנויותיו החברתיות.

הורים אשר מעודדים את ילדם להצטרף ולשחק בחברת ילדים מתווכים כשצריך ומקנים להם מיומנויות חברתיות, בהחלט משפיעים על התפתחות הקשרים החברתיים של הילד.

קיימים הורים המבלבלים את ילדם ומשדרים מסרים כפולים וסותרים בעניין החברתי, מצד אחד הם מציעים לו להזמין חבר וכאשר החבר מגיע הם מתלוננים על זמן השהות שלו או על הלכלוך שגרם, או הורה אשר מופתע מדוע ילדו לא ניפגש עם חברים וכלל אינו מתייחס לעובדה שרוב שעות הפנאי שלו מלאים בחוגים אשר אינם מאפשרים מפגשים חברתיים.

ומה באשר לילדים ביישנים?

הביישנות עלולה להתבטא החל ממבוכה קלה וכלה בהסתגרות והימנעות ממגע חברתי.

לסביבה עשויה להיות השפעה מכרעת על מהלך החיים של ילד ביישן.

אין טעם לכעוס, לגעור או ללעוג לילד ביישן, אין להפגין סימני אכזבה.

במקום זאת רצוי לחשוף אותו בהדרגה, צעד אחר צעד למצבים חברתיים מגוונים ולעודד אותו להשתתף בהם, תוך מתן חיזוקים רבים על כל צעד שהתקדם בו.

מספר כלים לשימושכם:

1.חשוב ליצור מפגשים חברתיים אשר ישאירו בעקבותם חוויות חיוביות, יש לתת חיזוקים בכל פעם שהילד התנהג בצורה חברתית מקובלת.

יש להעביר לילד מסרים ברורים וממוקדים, לעודד על שיתוף פעולה מבלי להפעיל לחץ. למשל, לא כדאי ללחוץ על ילד לוותר על משחק אם איננו מעוניין בכך.

2. תנו לילד ארגז כלים אשר יסייע לו "בזמן אמת", אתרו מצבים שונים בחיי היומיום שלכם ושל ילדכם, למשל כאשר עליו להמתין לתורו במגלשה, להפסיד בכבוד במשחק וכדומה.

במצבים אלו הסבירו לילד מה ההתנהגות המצופה ממנו ושבחו אותו כאשר הוא מצליח להתנהג כראוי.

3. עודדו אצל ילדיכם כישורי מנהיגות (אולי תציע לגננת לקחת את התפקיד של מלך אחשוורוש בהצגה?)

כמו כן חשוב לטפח את חוש ההומור אצל הילד, צחקו בכל פעם שניסה לספר בדיחה.

4. כאשר מתחילים פעוטות לתקשר, קל יהיה להבחין במריבות ביניהם.

המריבות הן חלק בלתי נפרד מיחסי החברות שלהם, חשוב לזכור כי חלק גדול מהלמידה החברתית אצל פעוטות מתבצעת דרך אותן מריבות. על ידי המריבות לומדים הילדים חוקים ונורמות חברתיות, הם לומדים כי קיימת הזכות לכעוס וכי יש את היכולת להשלים אחר כך.

חשוב כי ההורים יתערבו כמה שפחות במריבות הללו, לא ישפטו ולא ינסו להכריע מי צודק ומי התחיל במריבה.

תפקידם לתווך בין הילדים ולהציע פתרונות שניתן יהיה להשתמש בהם גם בעתיד.

פתרון בנוסח: "מי שמכה אותך תחזיר לו בחזרה" בהחלט לא יעיל ומעביר מסר אלים ובעייתי.

בעזרת מעורבות מתונה ואכפתית ילמד הילד בהדרגה לפתור מריבות ולהסתדר ללא עזרת המבוגרים.

5. בתחום החברתי הורים אשר לוחצים מדי ומנסים לשדל את הילד לשחק עם חברים, לוותר על צעצועים אישיים שלו או במקרים אחרים כאשר שואלים את הילד שוב ושוב אם הצליח להסתדר עם החברים, בעצם משדרים לו כי הקשרים החברתיים שלו הינם בעייתיים, דבר העלול לגרום לילד לחוות קשר חברתי כמשהו מעיק ולא נעים ולפתח התנגדות כלפי חברים וחברה בכלל.

6. ילדים רוכשים מיומנויות חברתיות בעיקר מהתנסויות בבית.

כאשר ילד חי באווירה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית סביר להניח כי יפנים את הנורמות הללו גם ליחסים עם בני גילו.

7. חוגים הם דרך נפלאה לילדים אשר אינם מקובלים לשנות את מעמדם החברתי וכתוצאה מכך להעלות את הדימוי העצמי, לקבל ביטחון ממעמדם החדש, אותו מעמד שרכשו בחוג בזכות כישוריהם.

ילדים המשתתפים בחוגים נחשפים למפגשים חברתיים ותרבותיים עם ילדים שונים.החוגים מקנים חינוך לערכים כמו:עבודה בשיתוף, עבודה בצוות, התמודדות עם כשלון, פיתוח כושר מנהיגות, ציות לחוקים ועוד.

ילדים ביישנים ומופנמים יכולים למצוא אמצעי ביטוי, ילדים תחרותיים מקבלים מענה הולם וחוקים להתמודדויות עם הפסדים, כישלונות והצלחות.

8. במקרים מסוימים יש צורך לגייס את צוות הגן לעזרה.

 לרוב, הגננות בעלות ידע וניסיון עם בעיות חברתיות של ילדים.

ניתן להציע לגננת להטיל על הילד משימות אשר יצרו אינטראקציה חברתית בינו לבין שאר הילדים בגן.

לדוגמא, אפשר להציע שבכל בוקר הילד יהיה אחראי על חלוקת הצבעים,הסינרים או הדפים בגן.

בגיל הרך הצוות החינוכי הינו בעל בשפעה ניכרת על תפיסת המעמד החברתי של הילדים.

9. הרגלים המעוצבים בשנים הראשונות לחיים נטמעים בילד לאורך השנים. לכן הקפידו להחמיא לילדיכם לעיתים קרובות, על ידי פעולה זאת תעצבו באופן טבעי את אופיו של ילדיכם ותקנו לו דימוי עצמי חיובי.

טפחו בילדיכם ביטחון עצמי, עצמאות ואמון כי הוא ומעשיו חיוביים.

ילד הגדל בתחושה כי הוא ומעשיו חיוביים, טובים ונכונים, יפתח דימוי עצמי גבוה ויחוש בנוח יותר לפרגן ולהחמיא לחבריו.

פזית בלציאנו נגרין

M.A

מטפלת זוגית ומשפחתית ומטפלת קוגנטיבית התנהגותית