בשבוע שעבר הייתי בפגישה אחרונה עם מטופלת, ילדה בת 10. היא התחילה את הטיפול בסביבות סוכות. אימה פנתה אליי בדאגה, היות שציוניה ירדו באופן דרסטי בכל המקצועות, מתלמידה מצטיינת של 90-100 לציונים של 50-60. היא לא הראתה התעניינות בלימודים, הופנתה לאיבחון קשב וריכוז, אך בפגישת איבחון עם פסיכיאטרית נאמר לאמא שהילדה זקוקה לטיפול רגשי, כי הילדה חווה קושי רגשי סביב הגירושין של הוריה. לכן פנתה אליי האם. 

בתקופה בה הגיעה הילדה בפגישות, שיחקנו משחקים שונים, יצרנו ולעיתים גם התאמנו על הרפיות של הגוף ועבודה בדימיון. גם דיברנו, כשזה התאים לה. בפגישתנו האחרונה עשינו מגוון פעילויות יצירה ומשחקים, שמהותם סיכום התקופה שעברנו יחדיו: אילו דברים עשינו בטיפול ועם אילו מיומנויות וכלים היא יוצאת. לבסוף כתבה מכתב סיכום שמתאר את החוויה שלה מהמפגשים, והנה כמה משפטים מתוך המכתב:

"בתחילת השנה לא יכלתי להתרכז. לא ידעתי לענות על השאלות בכיתה והרגשתי טיפשה מול כולם. אבל בכלל לא הייתי טיפשה, זה כי לא ידעתי מה לעשות עם הרגשות שלי. היה לי עצוב עם מה שקרה לאמא ואבא ולא ידעתי מה עושים עם זה. 
אצל מעיין למדתי מה לעשות עם הרגשות שלי. בגלל זה, אני כבר לא צריכה לשבת עצובה בכיתה. עכשיו אני מצליחה לשמוע מה המורה אומרת ולענות לשאלות שלה נכון. אני בכלל לא טיפשה! טוב לי!"

————

הקושי הכי גדול של ילדים זה לשתף בכאב שלהם. גם למבוגרים זה קשה, אבל לילדים על אחת כמה. לעיתים קרובות ילדים כאלו מופנים בטעות לאיבחון של הפרעת קשב וריכוז, אבל מי יכול להתרכז בלימודים כשהוא מוטרד ממשהו אחר? 
יש דברים ביומיום שהורים יכולים לעשות כדי לעודד את ילדיהם לשתף אותם ברגשותיהם, והנה כמה טיפים קצרים שיעזרו לכם:

• כך תעודדו את ילדיכם לשתף ברגשותיהם:

• העלו את הנושא באופן יזום – נצלו הזדמנויות בהם יש שיחה, תוכנית טלוויזיה, סיפור וכו' המזכירים את הנושא עליו הילד מתקשה לדבר, ונצלו זאת להעלאת הנושא.

• שתפו (במידה) ברגשותיכם בנושא, והזמינו את הילדים לשתף גם ברגשותיהם.

• היעזרו בדיבור עקיף – אם הילד מתקשה לדבר על עצמו, דברו על ילד אחר שחווה את הקושי, דמות מסיפור או ילד אחר מהכיתה שחווה אירוע דומה.

• אולי הילד בוחר לא לדבר למרות ניסיונותיכם – זאת זכותו, כבדו את בחירתו, והמשיכו במסר שאתם תמיד כאן בשבילו לעזור לו, להקשיב לו.

• אל "תחפרו". אותתו שאתם כאן עבורו, אבל אל תציקו – זה עלול לגרום לילדכם להיסגר יותר.

• לימדו מעט על ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה וכיצד אתם כהורים יכולים להיעזר באמפתיה כדי להיות שם עבור ילדיכם ולעודד אותם לשתף אתכם! (הסתכלו במאמר באתר שלי: ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה)

תוכלו לקרוא על כך יותר גם באתר שלי:http://www.maayanbiton.co.il