מילדות מלמדים אותנו שהכנת מזון והגשתו היא הדרך להביע אהבה ודאגה לאנשים בחייה. מצד שני, השמנה או אכילה מוגזמת נחשבות לא הולמות – ועדיף שנשמור על דיאטה. התוצאה של השילוב בין שתי התפיסות הללו היא פנייה שלנו, הנשים לאכילה רגשית

עוד כשהוא בבטן, מזינות אנו הנשים, את העובר שלנו, ועם יציאתו לאוויר העולם, מנקות אותו ודואגת למזונו. בין שתפיסת האישה כאחראית על הזנת המשפחה היא מולדת ובין שהיא חברתית, המצב כיום, במאה ה-21, הוא שברוב התרבויות הנשים נתפסות כאחראיות על הזנת משפחתן.

אחת התפיסות הרווחות והמושרשות, בעיקר אצל הנשים עצמן, היא שדרך הכנת המזון והגשתו האישה מביעה את אהבתה ודאגתה לאנשים בחייה. היכולת לענג אחרים ולדאוג להם היא מקור חשוב להערכה עצמית. לתפקיד האישה כמספקת מזון יש משמעות סמלית של מטפלת, נותנת, מזינה ומפנקת. הדבר נכון גם בקרב נשים עובדות, הממשיכות להחזיק את תפקידן כמספקות מזון וחשות אשמה, למשל, כשהילד חוזר הביתה ולא מוצא אוכל. הנשים בעצם לוקחות על עצמן אחריות ראשונית לאספקת המזון למשפחתן, ולעתים, בבתים מסוימים, גם נערות צעירות עושות כך.

מאידך, למרות התפקיד הזה, מלמדים את האישה להיות זהירה עם האוכל שלה. כלומר – את צריכה להאכיל את כולם, לטפל בהם דרך המזון, אך לך עצמך מותר לאכול קצת. מדוע? כי אכילה של כמויות קטנות עוזרת לשמור על גוף רזה, עדין ומוערך, אכילה מועטת היא נימוסית יותר.

למעשה, נשים רבות מוצאות עצמן מצד אחד דואגות כל הזמן לאוכל למשפחתן ומצד שני חיות באופן קבוע במעין תהליך של דיאטה, שמלווה אותן ברקע מאז נערותן ומוטמע בתוכן ואפילו עובר מדור לדור. לזאת מתווספת תעשיית ההרזיה המשגשגת שנשים שאינן מרוצות ממשקלן הן קהל היעד שלה.

על רקע כל אלה, המזון הופך להרבה יותר מאוכל שצריך לקיים ולהזין את האישה – הוא מקבל משמעות יתר, המקפלת בתוכה רגשות רבים: מהבעת אהבה ודאגה ועד לדרך בריחה מתסכול, כעס ועצב, מה שמביא נשים רבות לפתח דפוסים של אכילה רגשית.

אז מהי אכילה רגשית?

זוהי התנהגות בה אנו משתמשים במזון כדי להקל על עצמינו בשל אי נוחות מסוימת, פיזית, רגשית, מנטלית.

תחת אכילה רגשית נפגוש מגוון של בעיות, בינהן אנורקסיה נרבוזה, בולמיה נרבוזה ואכילה כפייתית.

מתי יופיע דפוס של אכילה רגשית?

דפוסים של אכילה רגשית מבטאים לא פעם צורך בהגנה, בנוכחות, צורך בפיצוי, בהיטהרות, וקשורים לנסיבות חיים שונות:

·         מעברים: עם קבלת הווסת הראשונה, צבא, זוגיות, הריון ולידה, הורות, גיל המעבר

·         משברים: פרידה, אובדן, מעבר בית, שינוי עבודה, גירושין

·         שינויים במצב הגוף הפיזי: שינוי קיצוני במשקל, תאונה, ניתוח, מחלה

·         טראומה מינית: לעתים אף מקרה שבתור בוגרות בקושי זוכרות אך השאיר את חותמו.

איך מטפלים באכילה רגשית?

הטיפול בתופעה הוא טיפול רגשי-נפשי ותזונתי משולב, המתייחס לכל הגורמים להפרעות האכילה. למעשה, יש קשר בין כל הגורמים להפרעת האכילה, והם משפיעים זה על זה, לכן חשוב להתייחס בטיפול לכולם.

בתהליך הטיפול הרגשי נעשה ניסיון משותף של המטופל/ת והמטפל/ת להכיר את התשתית הרגשית של המטופל/ת ולזהות את ה"נקודות הרגישות" שעליהן יכולה "להתיישב" הפרעת האכילה.

______________

מאת: דנה כהן, נטורופתית D.N