לא כולל תרופות
הדרכת הורים, תזונה ובריאות
הילד שלכם הפך לפצצת זמן מתקתקת? הוא מתפרע, כועס, עצבני וצועק על כולם כל היום ובכל מקום???
נבוכים? מודאגים? מתוסכלים? מיואשים?
ניסיתם כבר הכללללללללללל וכלום לא עזר?
מחפשים פתרון אחר, מקורי, שונה ויעיל?
הגעתם למקום הנכון!
הורים רבים המגיעים אליי לשיחות ייעוץ ומודאגים מהתנהגות ילדם בבית, בבית הספר או בגן, חשים תסכול וחוסר אונים, כי "הם כבר ניסו הכל". הם הטילו עונשים, צעקו על ילדם, ניסו להתעלם, עודדו, הבטיחו פרסים ומתנות בתמורה להתנהגות נאותה, אך דבר לא עזר!
הילד מתפוצץ מכל דבר ואי אפשר לצפות את ההתנהגות שלו. הוא מתרגז מכל דבר שלא מוצא חן בעיניו, צועק, מקלל ואפילו מנסה להכות את הסובבים אותו. בישראל ישנם הורים, מורים וגננות רבים, החווים "פיצוצים" כאילו בתדירות יום יומית. גם אלו שחווים תגובות היוצאות משליטה לעיתים רחוקות יותר, מתארים תסכול וחוסר אונים.
בישראל מאובחנים ילדים רבים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז כלשהי ורבים מהם מופנים לאבחון בדיוק בגלל אותה התנהגות "מתפוצצת" וחסרת שליטה. במקרה שכזה, ייתכן והילד סובל ממה שמכונה בשפה המקצועית "חוסר גמישות מחשבתית". חוסר גמישות מחשבתית היא לקות התפתחותית נוירולוגית, שניתן לטפל בה באמצעות שיטה חדשה, שיטת "ילד פיצוץ" (או CPS – Collaborative Problem Solving) – גישת פתרון בעיות שיתופי.
את שיטת CPS פיתח ד"ר רוס גרין (מחבר רב-המכר העולמי "ילד פיצוץ"), פסיכולוג מומחה בטיפול במשפחות עם ילדים ובני נוער הנוטים למצבי רוח קיצוניים. תחת הנחייתו הצמודה של ד"ר גרין למדתי את הגישה הייחודית ובאמצעותה אני מנחה הורים ומורים כיצד להתמודד עם ילדים "מתפוצצים".
"דמיינו שהילד שלכם טובע בים של תסכול ונוקשות. אתם המצילים. אם תשחו אל ילדיכם הטובע, תנופפו בשטר כסף ותצרחו "שחה!", הילד שלכם ימשיך לטבוע. גם אם תתעלמו מהילד הוא ימשיך לטבוע. אם הילד היה יודע לשחות הוא כבר היה עושה את זה. הגיע הזמן לתוכנית חלופית!
הגישה החדשה יכולה לעזור להורים שלא מעוניינים לתת לילדיהם המאובחנים תרופות, או לשלב את השיטה יחד עם הטיפול התרופתי, וכן למורים וגננות שכבר ניסו "הכל", ולא הצליחו להשתלט על ילדים המפריעים לסדר היום התקין.
השיטה עובדת על פי השיטה הקוגניטיבית ההתנהגותית, ובעצם עוזרת לילד "להתאמן" כיצד לתת ביטוי מילולי למחשבות ולרגשות שלו, כיצד לחשוב פחות במונחים של שחור או לבן, ולבסוף לייצר את הגמישות המחשבתית החסרה לו. העבודה מתבצעת יחד עם הילד על פתרון הבעיות שגורמות לו להתנהגות אימפולסיבית.
באמצעות השיטה, המטפל, ההורה והמורה/גננת מעודדים את הילד למצוא בעצמו פתרונות אחרים מאלו שהוא מכיר לתסכולים שלו, הוא לומד כיצד להתגמש מחשבתית ולהימנע מההתפרצות. מכיוון שמקור הבעיה הוא עיכוב התפתחותי נוירולוגי, הלמידה מתרחשת בצעדים מובנים, צעד-צעד, לעבר השינוי.
הבדל נוסף בין שיטה זו לאחרות, הוא שבאמצעותה אנחנו לא מנסים לגרום לילד לעשות את מה שאנחנו מצווים עליו, אלא חושבים יחד מה ניתן לעשות כדי לתקן את המצב הקיים.
לפי הגישה, הטיפול בילד המאתגר מתרחש על פי שלבים מאוד ברורים ומסודרים. כדי למנוע "פיצוצים" עתידיים של ילד המטופל, יש צורך לבדוק מהם הקשיים ההתפתחותיים הגורמים להתנהגות מתפוצצת, כמו קשיים בכישורים ביצועיים (למשל, קושי במעברים ממשימה למשימה), בעיבוד לשוני (למשל, קושי לתת ביטוי מילולי למחשבות או רגשות), בוויסות רגשי, בגמישות קוגניטיבית (למשל ילד נוקשה, חשיבה שחור-לבן, קושי לצאת מהשגרה, קושי להתחשב בנקודת מבטו של הזולת), בכישורים חברתיים (כמו קריאה מוטעית של ניואנסים חברתיים, קושי להיכנס לקבוצה, תפיסה עצמית מוטעית).
השילוב של חוסר הגמישות שנובעת מהקשיים ההתפתחותיים הללו, יחד עם דרישות שמצריכות את הכישורים הללו הוא זה שגורם לילד "להתפוצץ". לכן, השלב הבא הוא מיפוי המצבים אשר גורמים לילד לנהוג באופן בלתי רצוי: "הילד מתפוצץ כאשר אומרים לו לכבות את הטלויזיה אחרי הצהריים", או שהוא "מכה ילדים בהפסקה כאשר הוא לא מצליח להשתלב במשחק הכדורגל" בבית הספר.
לאחר מיפוי הטריגרים והמסלולים מתבצעת חלוקה לשלושה "סלים" של טריגרים היוצרים את התסכולים. ההנחיה שניתנת להורים ולאנשי החינוך היא "בחרו את הגבולות שלכם", שמשמעותה צמצום תדירות הפיצוצים הצפויים. הטריגרים ל-"פיצוצים" מתחלקים לשלושה; גבולות שחייבים לאכוף אותם בכל מחיר (סל א'), גבולות שמזמינים משא ומתן עם הילד (סל ב') וגבולות שניתן לוותר עליהם כדי למנוע פיצוצים (סל ג).
את הגבולות ששמנו ב"סל ב'" אנחנו פותחים למשא ומתן, דיון שנעשה יחד עם הילד על הבעיה הבלתי פתורה שגרמה לו לפיצוץ.
יחד עם הילד, בעזרת תהליך עדין, אנחנו מנסים להבין מה מפריע לילד, מה גורם לו להתנהגות הבלתי רצויה ו…..פשוט פותרים את הבעיה.
זה נשמע כל כך פשוט? זה אכן פשוט וכל כך יעיל.
אתן לכם דוגמא:
ליאור בן ה-6 הוא ילד "מתפוצץ". הוא עושה לאימו "את המוות". צועק, זורק חפצים, משתולל, מסרב להכין שיעורים ועוד אינספור התנהגויות מפריעות ובלתי רצויות שנמשכו לאורך כל היממה.
אחת מהבעיות הבלתי פתורות היתה פיצוץ חוזר ונשנה שהתרחש בזמן שהוא שיחק במחשב והפסיד במשחק. ליאור שונא להפסיד. לא רק נגד המחשב אלא בכל דבר. בכל פעם שליאור לא הצליח לנצח (כן, גם את המחשב…) הוא התפרץ, החל לזרוק חפצים, נהיה אלים, בכה, טרק דלתות. אימו ניסתה להניא אותו מהמשחקים, החרימה לו את המחשב, שידלה את ליאור להפסיק, שוחחה עימו שוב ושוב ודבר לא עזר.
בבדיקה הראשונית, עולה כי אחד הקשיים ההתפתחותיים ממנו סובל ליאור הוא חשיבה נוקשה של שחור או לבן. מתי שהוא מפסיד, הוא לא מצליח לראות ולהבין שההפסד הוא זמני, שההפסד הזה אינו אומר דבר על היכולות שלו.
בשיחה עם ליאור, שוחחנו על הבעיה שלו עם הפסד והעלינו פתרונות אפשריים לבעיה שנוצרת שוב ושוב.
ליאור העלה פיתרון מעניין, מייד ברגע שהוא מפסיד במשחק אמו תאמר לו – "זה בגלל השחקן שבחרת- תחליף שחקן" או שתאמר לו "ליאור, כדאי לך להחליף משחק, המשחק הזה לא טוב".
מי העלה את הפתרונות הללו? ליאור בעצמו. ומי עמד בהם והפסיק להתפוצץ? ליאור בעצמו.
כן, היום ליאור כבר לא "מאבד את זה" בכל פעם שהוא מפסיד במשחק. הוא לימד את עצמו להתגמש מחשבתית ולראות אחרת את ההפסד.
כאן, לא נפתרו כל בעיותיו של ליאור. יש לגשת אחת אחת לבעיות הנוספות שעלו בשיחות עם ההורים. עם הזמן, הבעיות הולכות ומתמעטות. במשך הזמן הילד מראה שיפור ניכר בגמישות המחשבתית שלו, גם בבעיות שלא פתרנו איתו ישירות. הוא לומד כיצד לחשוב על פתרונות חלופיים מלבד אילו שהוא מכיר ומכאן הדרך סלולה.
ככל שההורים והמחנכים יהיו מיומנים יותר בניהול תרחישים לפי שיטת הסלים, ובגישת הCPS- גישת פתרון בעיות משותף, כן הילד יבין שההורים רוצים לתמוך בו מתוך דאגה ורצון לעזור לו לצאת מהתסכול, והמחנכים יבינו שאין כאן שאלה של כניעה וויתור לילד.
לסיכום, על אף שהתמודדות עם ילדים הנוטים ל"פיצוצים" נראית בלתי אפשרית, היא אפשרית וניתן בעזרת אסטרטגיה מסוימת להרגיע את האווירה בבית. את אותה טכניקה ניתן ואף רצוי ליישם גם במסגרת החינוכית בה הילד לומד, במקרה וההתפרצויות מתרחשות גם בו. על אף שבבתי הספר בישראל הכיתות מונות 40 תלמידים, שלא כמו בארה"ב, שם השיטה פותחה, הכיתות מונות 25 תלמידים, ניתן ליישם את השיטה הזו ביעילות.
לקריאה נוספת על השיטה הקליקו www.einatheled.co.il
או צלצלו ל 0502310312
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/madcafe1/domains/madcafe.co.il/public_html/wp-content/themes/madcafe/single.php on line 259
איך להיפרד מהילד בבוקר הילד מתחיל גן חדש.