מהי תקשורת – עם הילדים:

"אני לא אהיה חבר שלך"

בעולם שלנו יש המון תקשורת…כל העולם זה תקשורת.
ולכאורה בתקשורת יש דגש על איך הדברים יתוקשרו….איך דברים יראו….על העברת מידע.
ויש סגנונות של תקשורת: וואטס אפ / פייסבוק / טלפון.
והכל בין לבין………מהיר. …..בתוך הג'אגלינג של החיים…… ובעצם לא ממש נפגשים.
הכל מתוחכם. "משתפים" וישר פותרים. ים של מידע והרבה נתק.
ואני מוצאת שאולי אחד הדברים הכי חשובים שאני לומדת ומלמדת כאמא בשנים האחרונות זה:

מהי תקשורת – "אומנות הדיאלוג״:

כשבני היה בן שנתיים וחצי הוא למד בגן שכל פעם שיש עימות הם אומרים "אני לא אהיה חבר שלך".
מהר מאד הבנתי ש"אני לא אהיה חבר שלך " זה כדור שלג.
זה מתחיל בין חברים ….יעבור למולי וימשיך למול עצמו.
כל פעם שתהיה אי הסכמה ….אי נעימות…..זה יצוץ.
הסבירו לי ש- "ככה זה ילדים".
אבל אני הבנתי שתקשורת בין ילדים זה מה שאנחנו המבוגרים נלמד.
והחלטתי שאני הולכת ליצור שינוי.
הכנסתי לחיינו את המילה הקסומה  – "דיאלוג".
התחלתי ללמד ילדים לנהל דיאלוג.
וכן כבר בגיל שנתיים וחצי הם הבינו את המילה הזאת – "דיאלוג".
לימדתי שכשלא מסכימים על דברים לא אומרים "אני לא אהיה חבר שלך"  -אלא מדברים אחד עם השני….מוצאים פתרונות.
התחלתי ללמד את בני לנהל דיאלוג איתי או עם מבוגרים – שזה דיאלוג שונה מדיאלוג עם חברים – כי לפעמים זה בגובה העיניים ולפעמים – לא….כי אני הורה.
והתחלתי ללמד אותי ואותו איך מנהלים דיאלוג חיובי עם עצמנו.
דיאלוג של אהבה עצמית.

דיאלוג:
כי דיאלוג יש בו דיבור וגם הקשבה.
כי דיאלוג יש בו נוכחות.
כי דיאלוג יש בו חיבור.
כי דיאלוג יש בו הדדיות ולא רק "העברת מידע".
והמשותף לכל סוגי הדיאלוג בחיי שהוא מתרכך עם הזמן.
נהיה יותר נוכח….לרגש….לאמת….פחות על "איך דברים יראו".
וככל שהוא נהיה יותר מדויק – ככה האהבה בחיים שלי ובחיים שלי עם בני גדלה.
דיאלוג – הוא הגשר לאהבה.