הילד שלך מציק לילדים אחרים, אתה מתבונן מהצד ורואה איך הוא מחפש אחרי אינטראקציות חזקות, אחרי נקודות חיכוך. אתה יודע שהוא מאוד רוצה להיות אהוב, אתה נזכר שהוא איחל לעצמו ליום ההולדת שלו שכולם יאהבו אותו, ואיך הלב שלך נצבט באותו רגע. כמה רצית לעטוף אותו באהבה שלך כדי שירגיש שם בטוח ורגוע. ולמרות הרצון הזה הוא מציק, דוחף, נתקל וקורא בשמות. ממש אפשר לראות איך הוא מחפש אחרי התגובה החזקה של הצד השני. אתה ניגש אליו בשקט ומזכיר לו שזה לא נעים ושאם הוא רוצה שיהיה כיף לשחק איתו אז שלא ידחוף, ושישים לב אם לילד השני נעים. הוא מקשיב לך, הוא מקשיב באמת, ואתה יכול לראות שהוא מבין. הוא מנסה, הוא באמת מנסה, אבל זה כאילו חזק ממנו.

למה זה קורה? מה עובר עליו? הרי הוא כל כך רוצה. אתה יצא למסע, חוקר, הופך אבן אחרי אבן, הרי זה התינוק שלך ובשבילו תעשה הכול. ויום אחד אתה פוגש את זה: קוראים לזה קושי בוויסות חושי.

אם הילד אוהב מגע עמוק וחזק, מחפש אחרי מגע עם ילדים אחרים, מחפש מגע עם חומרים שונים – אוהב מאוד לעבוד עם חימר, פלסטלינה, צבעי גועש, לא שם לב שהוא מלוכלך באוכל/בוץ/נזלת, לא שם לב שהגומי של המכנסיים מגולגל, שחצי מהחולצה בתוך המכנסים וחצי בחוץ, אם הוא מחפש אחרי פעילות פיזית ללא הרף, מתקשה לשבת בשקט, נתקל בדברים, נפצע ולא שם לב, מחפש אחרי טעמים חזקים, בודק דברים ע"פ ריחם, מדבר בקול רם, מגביר את הטלוויזיה לווליום לא נעים, מתקשה להרגיע את עצמו, מתקשה להירדם, או לחילופין – נמנע מדריכה על דשא, חול, אדמה, נמנע מלכלוך, קשה לו עם מגע, לא מוכן ללבוש בגדים מסוימים, מתקשה להיות במקום הומה אדם, מסרב לאכול אוכל עם גושים, נבהל מרעש ונרתע מריחות. סימנים אלה עשויים להצביע על קושי בוויסות חושית.

מה זה קושי בוויסות חושי? קושי בוויסות חושי הוא תוצר של עיבוד לא תקין של האותות המגיעים מהחושים ואברי החישה אל מערכת העצבים במוח. אצל אנשים ללא קושי בוויסות חושי המידע שנשלח אל המוח מהעיניים, האוזניים, השרירים, בלוטות הטעם ועוד, מגיע למוח, נקלט, מעובד ומייצר תגובה. המוח מדווח לנו איך זה מרגיש, נשמע, נראה ומה התגובה הרצויה. לדוגמא, כשאנחנו נוגעים במשהו קר מדי המוח מעבד את התחושה ושולח הוראה ליד להתרחק. כאשר קיים קושי בוויסות חושי אין אינטגרציה חושית פשוטה, כלומר האינפורמציה מפורשת לא נכון. התוצאה, לדוגמא, היא ילד שמסתובב בבגדים קצרים למרות ששפתיו כבר כחולות, או לחילופין ילד שמסרב לגרוב גרביים כיוון שהפס הפנימי מפריע לו.

קושי במערכת הוויסות יוצר לילד עולם מבלבל והוא מתמודד עם קשיים מסוגים שונים. דמיינו את עצמכם במקום הומה אדם כאשר את מרגישים כאילו כל הקולות מסביב בעוצמה של פי שתיים, או שאתם לבושים ג'ינס וזה מרגיש כאילו לבשתם נייר שיוף. ואף יותר מכך, דמיינו שפעימות הלב לא מאטות כאשר אתם נשכבים ומנסים לישון.

בנוסף, מידע חושי אחראי גם על תנועה נכונה במרחב. קושי בוויסות חושי עשוי להקשות על תנועה ועל הבנת המרחב. מערכת וויסות תקינה עוזרת לנו גם בתקשורת חברתית, ריכוז, קשב, למידה ועוד, ובעצם נוגעת בכל תחומי החיים.

את הקושי ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים אך יש לזכור שלרוב אפשר יהיה למצוא שילובים שונים של סוגי הרגישויות. בנוסף, הוויסות החושי הוא דינמי ומשתנה ביחס לרמת עייפות, שעת היום וכו'.

• רגישות יתר – מצב בו התגובה לגירויים תהיה חזקה מהמצופה. יתבטא באחד או כמה מהסימפטומים הבאים: ילד/בוגר שלא מוכן לדרוך על חול, דשא, בוץ. קושי לעבוד בפלסטלינה, בחימר, צבע גועש ודבק. סירוב ללבוש בגדים מסוימים, קושי עם טיקטים של בגדים והתנגדות לגרוב גרביים עם תפר. קושי עם אוכל בעל מרקם לא אחיד, קושי עם רעשים או עם שהייה במקומות הומי אדם. רגישות גבוהה לריחות חזקים.

• תת תגובתיות, קושי בהבחנה חושית. מצב בו התגובה לגירויים תהיה נמוכה. מאופיין בזמן תגובה ארוך לגירוי חושי. הילד/בוגר לא ירגיש מגע אלא אם יהיה חזק. ילדים אלו יהיו בעלי נטייה להיתקל בדברים ובעלי תחושת כאב עמומה. לעיתים יראו מרושלים, איטיים בתגובותיהם, ונוטים להתעייף במהרה. לעיתים הם חולמניים ומופנמים.

• חוסר רגישות או חיפוש חושי. מתאפיין בצורך עז לחוויות חושיות. ילדים אלו יחפשו התנסויות על מנת להגיע למצב של וויסות, כלומר הם מחפשים אחרי תנועתיות חזקה – רצים, מטפסים וקופצים (לעיתים בחוסר זהירות). מחפשים אחרי מגע ואינטראקציה. יכול לבוא לידי ביטוי "בהצקה" לילדים אחרים על מנת להשיג תגובה חזקה מהצד השני. כמו כן מתאפיינים אימפולסיביות מוטורית ורגשית. לעיתים יחפשו אחרי טעמים חזקים וריחות חזקים.

אז מה עושים, איך עוזרים?

זיהוי מוקדם עוד בגיל הינקות יכול לתרום רבות לטיפול. ככול שהילד צעיר – כך המוח גמיש ומאפשר שינויים מהירים.

ה"סיכון" לקושי בוויסות עולה כאשר ידוע על קשיים בוויסות במשפחה או במקרים בהם ההיריון או הלידה היו קשים (וואקום או קיסרי). בנוסף לאלה, אם התינוק מגלה רתיעה ממגע, רעש, ריח, או שמדובר בתינוק חסר שקט שמתקשה להרגיע את עצמו, ייתכן שמדובר בקושי בוויסות חושי.

במקרה כזה חשוב לפנות למטפל אשר יאבחן וייתן להורים כלים בהם יוכלו לטפל, וזאת ביחס לסוג הקושי הספציפי.

באופן כללי מומלץ לעשות עיסוי לתינוקות אשר מאפשרים זאת (עיסוי, אגב, מומלץ גם לתינוקות שלא מגלים סימנים לקשיי ויסות) כיוון שפעולה זו בנוסף להיותה מחזקת את הקשר בין האם/אב לתינוק, מאפשרת לתינוק להתוודע לגופו, ובמקרים של קושי תחושתי היכרות זו חשובה במיוחד. בנוסף, חשוב לחשוף תינוקות למרקמים שונים במגע ובאוכל. למשל, לא למנוע מהם לזחול על דשא או אדמה כיוון שהימנעות מסוג זה עשויה ליצר ילד עם קושי תחושתי, ולחשוף אותם לאוכל במרקמים שונים (כמובן – בהתאם לגילם).

בילדים חשוב לפנות למטפל המתמחה בטיפול בילדים עם קושי בוויסות. המטפל, בעזרת איבחון, יכול למקד את הטיפול ואת הפעולות המדויקות שיש לבצע עם הילד ביחס לקושי הספציפי איתו הילד מתמודד.

טיפול שיכול לסייע לילדים עם קושי בוויסות החושי הוא:

• עיסוי עמוק.
• הברשה עם ספוגים.
• חשיפה איטית (במקרים של רגישות לריח, רעש, טעם וכו').
• לימוד טכניקות הרגעות כמו דמיון מודרך או שליטה בנשימה.
• פעילויות ספורטיביות למיניהן לדוגמא: פעילות שמאפשרות מתיחת ודחיקת מפרקים כמו טיפוס והיתלות, הרמת משקל, משיכת חבל או הוצאת כביסה מהמכונה. פעילויות שמאתגרות את המערכת הווסטיבולרית ומערכת שיווי המשקל ועוד.          

יש לציין כי הדוגמאות המובאות להלן אינן מהוות בשום צורה ואופן המלצה לטיפול ללא איבחון אצל מטפל הממקד את הטיפול בצרכיו של הילד הספציפי.

הורה של ילד המתמודד עם "חיפוש חושי" צריך ללמוד עם הזמן מתי מוטב להגיב על ההתנהגות של הילד בהפניה לפעילות ספורטיבית ומתי עדיף דווקא לנתב את הילד להתכנסות.

תיווך הורי: בסבלנות רבה ללוות את הילד ממרחק, להאיר לו סיטואציות ולהזכיר שלא כל הילדים מרגישים את הדברים באותו אופן ושישנם ילדים שלא נעים להם. ללמד פעם אחר פעם בלי להתייאש.

כמו כן חשוב מאוד הקשר בין כל הגורמים המטפלים – בין ההורים, המטפל ובבית הספר. כך, לדוגמא, חשובה ההבנה שישנם ילדים שהדרך שלהם ללימוד היא בתנועה ולא בישיבה סטטית. או במקרים אחרים – ילדים שצריכים את המרחב שלהם וטוב להם לשבת בצד או בסוף הכיתה.

מעל לכל יש לזכור שעל חלק מהקשיים אפשר להקל ואת חלקם אפשר לפתור, וחלק הם בעצם מתנות – כלומר קושי שדרכו יכול הילד לפרוץ ולהתפתח.

רגישות שמיעתית – מוסיקאי? רגישות לריח ולטעם – שף מצליח? בעיה בוויסות מגע/ חיפוש חושי – אמן/פסל?

ענבר סלע, מטפלת בלקויות למידה והפרעות קשב, מנחת סדנאות ומלווה התפתחותית ומאבחנת ומטפלת בשיטת ורדי