מה שלומכם?

איך הילדים?

אני בטוחה שימים אלו גורמים לילדים תחושות שונות כגון:  פחד, בלבול וחוסר אונים, אם הן עולות, כדאי לאפשר לילדים "להוציא" ולספר על הרגשתם.

אתם  ההורים הדמויות המשמעותיות שיעזרו להם בהתמודדות עם התחושות השונות.

כדאי להיות עם הילדים, לעשות פעולות מרגיעות ומשמחות, לשחק במסגרת המשפחתית או עם חברים, לשוחח….

לא כדאי לחשוף למידע מיותר ולא להציף בפרטים שאינם הכרחיים.

הילדים הקטנים מפחדים מאזעקות, מקולות נפילה או נפץ, חשוב להסביר להם את  מקורות הרעש. לגבי האזעקה אפשר לומר,  שהיא מגינה עלינו ובזכותה אנחנו יכולים להגיע בזמן למקום מוגן.

להסביר לילדים שביחד יש לנו כוח להתמודד ואנחנו עוזרים זה לזה.

לומר לילדים שאנחנו סומכים על כוחות הביטחון ושהם דואגים לכך, שבמהרה יחזור השקט. להבטיח שגם אנחנו, הוריו שומרים ומגנים עליו.

חשוב להעביר מסרים של תקווה .

מספר עקרונות כדי לעזור לילדכם לפתח חוסן ולהתמודד באופן מיטבי בתקופה זו:

1.    חשוב לשדר אמון בכוחם של הילדים להתמודד, יש בכך מסר בונה ומחסן.

2.    המידע שמועבר לילדים, חשוב שיהיה מנוסח באופן פשוט, בהיר וקונקרטי ושייקח בחשבון את חשיבות תיווכו  לילדים על ידי המבוגרים האחראים. תיווך העובדות והרגשות יעזור להם לבנות את כוחות ההתמודדות ויחזק את תחושת הביטחון שלהם.

3.    ילדים מושפעים מחשיפה לחדשות, גם כשהם נראים עסוקים במשחקיהם. חשוב לכוונם לתוכניות מרגיעות, המותאמות ליכולותיהם ולגילם.

4.    ילדים זקוקים לשגרה והיא מעניקה להם ביטחון ותחושת שליטה. יש לשמור על שגרת החיים הרגילה ככל הניתן, בכפוף להנחיות פקוד העורף.

5.    מילוי תפקידים במשפחה נותן לילד תחושת ביטחון ויכולת. ניתן ורצוי לשתף את הילד בבחירה והכנה של אזור המרחב המוגן, לאפשר לו להכין לעצמו תיק עם צעצוע אהוב, בגדים ועוד.

צפוי שבמהלך אירועים קשים, יהיו תגובות של נסיגה ותלותיות. תגובות אלו טבעיות למצב חירום, במיוחד בתחילתו. יש לשים לב להתנהגויות הנראות להורים כחריגות באופן קיצוני. במקרים כאלה, רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

קרא עוד על ילדים והמצב הבטחוני

__________

איילת זיו, גננת