אז בטח אתם חושבים שאני הולכת לדבר על ההתמודדות למול הילדים.
אז זהו…שלא…..
אני הולכת לדבר על מי האדון בבית שלנו ………בעצמנו – בבית הפנימי.
קרה לכם שרציתם לעשות משהו, הבנתם שכדאי לכם לעשות משהו….וזה עדין לא קרה?
לי זה קרה וקורה בכל מיני תחומים בחיי.
אז יהיו שיגידו – טוב נו לא רוצה מספיק.
ואם מדובר על משהו שקשור לעולם כמו – עבודה, זוגיות וכדומה – יהיו שיגידו – טוב נו חסרת מזל.
האמנם?
האם הרצון הוא הגורם היחיד שקובע? האם מזל הוא דבר שנולדים איתו?
מחקר שנערך על ידי הפסיכולוג ריצארד וויסמן יוצר "בית ספר למזל" הוכיח כי לאנשים שתופסים את עצמם כבעלי מזל טוב בחיים יש אסטרטגיות מחשבה ורגש מעצימות:
– יכולת להבחין בהזדמנויות בעולם.
– הקשבה לאינטואיציה הפנימית.
– קיום חזון / נבואה פנימית מנקודת מבט חיובית.
– יכולת גמישות והתאוששות אשר מסייעת להפוך "חוסר מזל" ל"מזל טוב".

היכולת להבחין בהזדמנויות בעולם:
אנשים שהגדירו עצמם "כבעלי מזל טוב" סיפרו כי "המזל הגיע אליהם" – והחיים הפגישו אותם תמיד בהזדמנויות. לעומתם אנשים שהגדירו את עצמם "כחסרי מזל" הרגישו כי המזל פעל תמיד לרעתם.
ריצארד וויסמן רצה לבחון האם מדובר בקיום / העדר מזל בחיים או במיומנות נרכשת.
הוא נתן לשתי הקבוצות ("עם מזל" / "בלי מזל") עיתון וביקש מהם לבחון את העיתון ולספור כמה תמונות מפורסמות בו.
רוב האנשים שהגדירו את עצמם "כבעלי מזל טוב" סיימו את המשימה תוך מספר שניות בעוד שלשאר לקחה המשימה כשתי דקות.
למה?
בעמוד השני של העיתון – על חצי עמוד – היה כתוב "הפסיקו לספור יש 43 תמונות בעיתון".
למרות שכולם ראו את העמוד – לא כולם הבחינו בכתוב!
באופן מפתיע עלה כי רוב האנשים שהגדירו עצמם "בעלי מזל טוב" הצליחו לראות את הכיתוב ורוב האנשים שהגדירו עצמם "כחסרי מזל" פיספסו אותו!!
בנוסף הושתלה הודעה נוספת בתוך העיתון :" הפסיקו לספור והגידו לבוחן כי ראיתם הודעה זו וכי זכיתם ב- 250$".
שוב…. רוב האנשים שהגדירו עצמם "כחסרי מזל" פיספסו גם את ההודעה הזו!.
האנשים שהגדירו את עצמם "כחסרי מזל" היו עסוקים מדי ב……..לספור תמונות……ולא ראו את המזל שנקרה בדרכם.

אז מה גורם לנו להיות בעלי היכולת להבחין בהזדמנויות בעולם?
ומה גרם בניסוי שערך ריצארד וייסמן לחלק מהאנשים שלא לראות את ההודעה?
אנסה להסביר זאת במילים שלי , בהתאם לעקרונות ה – N.L.P :
התקשורת שלנו עם העולם החיצון נעשית באמצעות החושים.
בקליטת המידע נערך סינון פנימי אשר מגדיר את אופן איסוף המידע – למעשה המידע שיאסף יהיה בהתאם למה שמוגדר על ידנו פנימית כחשוב.
למעשה ניתן לדמות את המוח לתכנת מחשב שהעברת המידע מהעולם נעשית באמצעות הגדרות החיפוש שהוגדרו ב "google " הפנימי".
הגדרת חיפוש יכולה להיות – חיפוש דירה / רכב / רעש מפריע ועוד.
והתוצאה – אנו מתחילים לראות בעולם את נשוא ההגדרה הפנימית.
לדוגמא : האם שמתם לב שכאשר אתם מחפשים רכב תתחילו לראות את הרכבים המועדפים עליכם על הכביש? וכאשר אתם עוברים דירה תראו ארגזים ברחובות? ונשים בהריון או שמנסות להכנס להריון נוטות לראות סביבן יותר נשים בהריון ועוד.

אז יש דברים שאנו מצליחים להגדירם בפשטות אבל לפעמים "ההגדרה הפנימית" שמנהלת אותנו היא ההגדרה שנקבעה בילדות ואנו אפילו לא מודעים לה.
וכך אנו מוצאים את עצמנו בחיים – בסיטואציות בהן אנו מתקשים לבצע שינוי למרות רצוננו האמיתי לבצעו.
הכוונה הינה להגדרות פנימיות המתייחסות לתפיסתנו את עצמנו או את העולם – "אני ראוי/ אני לא ראוי", "אני יכולה / אני לא יכולה", "זה אפשרי / זה לא אפשרי/ זה לא אפשרי עבורי", "אני שונה", "אני כמו כולם", "אני מיוחד" וכדומה.
הגדרות שנקבעו ברובן בילדות .
.
ההבנה שלמעשה יש מקומות בחיי בהן אני מופעלת ולא באמת פועלת אפשרה לי לקחת אחריות ולצאת ל"מסע אישי".
מסע אישי לשינוי "ההגדרות הפנימיות" שמנהלות אותי כך שאוכל להיות יותר שלמה ואוהבת עם מי שאני. כיום אני יכולה לומר כי חלק מ"ההגדרות הפנימיות" שלי שונו לגמרי וחלקן מהוות חלק מהאוטומט שלי ועלי לשנותן במודעות ובבחירה מדי יום.
הרצון החזק ביותר שלי כאמא הינו ללמד את הילד שלי, עד כמה שניתן, אסטרטגיות מחשבה ורגש מעצימות – כך שהאוטומט הפנימי ב"הגדרות המנהלות" שלו יאפשר לו להיות עם אסטרטגיה של אדם "עם מזל", של אדם ששלם ואוהב את מי שהוא כמו שהוא – אדם שיודע להכיר בערך עצמו ולבחור התנהגות ממקום של למידה, סקרנות ושיפור עצמי.

תחשבו שכהורה –
יש לכם את האפשרות להשפיע על ה"google הפנימי" של ילדכם.
כך שכאשר הוא יתקל בדברים שהוא אינו יודע לעשות הוא יהיה מחובר ליכולות ולעוצמות הפנימיות שלו ויוכל לבחור מתי הוא נרתם ולומד את המיומנות הדרושה ומתי הוא מקבל את המצב כמו שהוא מתוך מקום של בחירה ועוצמה.

תחשבו שכהורה – 
יש לכם את האפשרות להשפיע על ילדכם כך שיחווה את החיים כאשר תחושת אהבתכם אליו – בדיוק כמו שהוא – זמינה לו בכל עת.

תחשבו שכהורה–
יש לכם את האפשרות להשפיע על הקול הפנימי של הילד.
כי הקול שלכם נהיה בסופו של יום הקול הפנימי של הילד שילווה אותו כל חייו.

כהורים אין לנו שליטה מלאה על נסיבות חיינו ובטח שלא על נסיבות חיי ילדנו
כל שביכולתנו לעשות זה לאהוב ולתת לילדים את המיומנויות והכלים הנדרשים לחיים.
זאת הורות יוצרת מציאות.
כאשר במקום לתת למציאות שלנו כילדים למחזר את עצמה להורות באופן אוטומטי.
אנחנו מביאים כלים חדשים ובהורות שלנו יוצרים קודם כל את המציאות של עצמנו.
ומשם של ילדנו

מחקרים מוכיחים שאהבה עצמית ואושר קשורים ביחוד להרגלים של גמישות (יכולת שינוי ובחירה) מחשבתית, ריגשית והתנהגותית שנוצרים בילדות.
כן – הרגלים!!!
אז איך לנצל את סיטואציות הבית ללמוד הרגלים מחשבתיים וריגשיים מעצימים ?