המן הרשע הפקות גאה להציג:

הסרט שיעשה לכם את פורים!

הם חוזרים ובגדול…

חזקים יותר! משוכללים יותר! עמידים יותר! צבעוניים יותר!

פיצוץ של שחקנים:

מקל אורות, פרפר, סביבון, סופר טייגר, פנדה, אלמנה, נחש וחזיז

בתפקידי אורח:

כדור פורח, קקטוס, פיצה ועוזי.

חוויה מפוצצת בתלת מיימד הכוללת:

סאונד, אפקטים של תאורה ועשן,

שריפות, פציעות, כוויות, משטרה ונזק לרכוש!

סרט פצצה!

חוויה שתישאר אתכם לכל החיים!

בפורים הקרוב – הנפצים!!

בקרוב אצלכם.

אם זה לא היה עצוב…

מאות ילדים נפצעים בכל שנה מ"משחק" בנפצים.

חקיקה ותקינה:

האיסור לייצר, לייבא ולמכור צעצועים מסוכנים נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ"ז-1986.

הגדרת צעצוע מסוכן בצו:

צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני-אדם אחרים נזק גופני,

או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש.

הצו אוסר ייצור, ייבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים.

חוק חומרי הנפץ, התשי"ד- 1954, אוסר מכירה וקנייה של חומרי נפץ, ובהם חלק מהחומרים המשמשים בצעצועים מסוכנים.

בעקרון בשלב הזה הייתי אמורה לסיים את הכתיבה.

אבל…

הפיצוצים שאני שומעת בימים האחרונים  סמוך לביתי, המלווים בקולות צהלה של ילדים ובני נוער, מבהילים אותי ואת בני ביתי ואולי זו סיבה מספיקה כדי שאמשיך לכתוב.

אולי אני ממשיכה בגלל אותה הפעם שהגעתי לקחת את בני הבכור מהחטיבה ושלושה נערים השליכו "בצחוק" נפצים על קבוצה של בנות שעמדה בצד…

אולי בגלל האמבולנס שהגיע לפנות את הנער + שלוש האצבעות שהיו מפוזרות ליד הנעל שלו…

אולי בגלל הסיפור שחברי הטוב, ד"ר ניר שוהם-חזון, רופא עיניים ספר על ילד שלא הספיק לזרוק את הנפץ ונשפכה לו העין….

אולי בגלל ההורים שמאפשרים במודע או בהעלמת עין (אפרופו עיניים) לילדים שלהם לקנות חומרי נפץ ולהשתמש בהם?!

באיזו זכות?!

אתם – ההורים שמאפשרים זאת, אתם שותפים לפשע!

אל תצקצקו ואל תיהיו יפי נפש!

ה"משחק" הזה מסוכן!

ה"משחק" הזה משאיר פציעות לכל החיים!

המשחק הזה מסכן את ילדי, אותי, אתכם ואת הילדים שלכם.

המשחק הזה מפחיד ופוגע בבעלי חיים!

תעצרו את זה!

מיד!

ואתם, אלה שמוכרים את חומרי הנפץ האלה – מקומכם בכלא! חד משמעית!

אתם מוכרים חומר נפץ! לילדים!!!

בשביל מה? בשביל עוד כמה שקלים?

זה באמת שווה את זה?

אני בחרתי להראות לילדיי תמונות של פציעות מנפצים.

כן. תמונות של כוויות, אצבעות כרותות ונזק ברכוש.

למען יראו ויראו.

חינוך? גבולות? כיבוד החוק? תקראו לזה איך שבא לכם.

אני בודקת מה הם קונים בדמי הכיס שלהם.

כשאני מחבקת אותם אני מריחה אותם. לבדוק אם יש ריח של סיגריות או אלכוהול

והם, הילדים שלי רק בני 12.5 ו – 11.

אל תטעו חברים – זה הגיל שזה מתחיל.

אני משוחחת אתם על הנושאים האלה בפתיחות מלאה.

אני בודקת עם מי ולאן הם הולכים.

אני דורשת שיתקשרו כשהם מגיעים ליעד + שיחה נוספת במהלך השהות שם.

אני דורשת לפגוש את החברים שלהם וגם אתם אני משוחחת.

אני נכנסת ובדקת במגירות שלהם, בכיסים של המכנסיים, בפייסבוק, אינסטגרם  ובהודעות וואטסאפ.

אני בקשר רציף עם המחנכות שלהם ועם האמהות של החברים שלהם.

אני אמא קרציה ואני גאה בזה!

אני אעשה את כל מה שאני יודעת ויכולה על מנת להגן עליהם.

אבל מה יקרה אם ילד מבית הספר שלהם קונה נפץ ומשליך לכיוונם…?

חג פורים שמח חברים, חג פורים שמח.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4199829,00.html

_______________

ליאת תבורי, מומחית ילדים ונוער, מתבגרים