נפצים לפורים – מתחפשים,  חוגגים, שמחים  ו… שומעים?

בחג הפורים  מתחפשים, רוקדים, צורחים ושמחים. מפעילים רעשנים וגם… נפצים.

נזקי רעש לגדולים וגם לילדים

*"ווליום" גבוה ורעש אדיר הם חלק מה"הפנינג" בחג הפורים. נוסיף רעשנים וגם פיצוצים של קפצונים ונפצים. אמנם – שמחה, אך גם סיכון ולעיתים לא קל, לשמיעה.

קולות חזקים מאוד עלולים לגרום לנזק זמני וקל או אף לפגיעת שמיעה קבועה. "רעש מזיק" מוגדר כרעש חזק או גבוה מאוד. פגיעה במערכת השמיעה הינה הפגיעה הנפוצה ביותר בחשיפה לרעשים מזיקים. הנזק שבחשיפה ממושכת לרעש הוא נזק מצטבר; התוצאות אינן מידיות, לכן חסרה בציבור מודעות לסכנות  ולא מתייחסים לרעש כגורם בעל סיכון גבוה.

קיים רעש פחות נפוץ שחשיפה אליו גורמת לפגיעה מידית בשמיעה: קולות נפץ או לחלופין חשיפה לפיצוץ חזק.

מערכת השמיעה

מערכת השמיעה היא המערכת האחראית על קליטת צלילים מן החוץ והעברתם למוח. פגם באחד מחלקי המערכת גורם לירידה בשמיעה.

האוזן מחולקת לשלשה חלקים:

אוזן חיצונית – בנויה מאפרכסת ומתעלת השמע. תפקידה של האפרכסת הוא לקלוט את הצלילים מבחוץ ולהעבירם פנימה אל תעלת השמע. וממנה אל עור התוף, שבאוזן התיכונה.

האוזן התיכונה – משמשת כ"מגבר" לצלילים המגיעים מבחוץ, כדי  שיעברו בצורה ברורה לאוזן הפנימית. באוזן התיכונה ישנו עור התוף ושלוש עצמות זעירות: הפטיש, הסדן והארכובה. הרעד שיוצרת עוצמת הצלילים  בעור התוף, מניע נוזל שתפקידו להוביל את הצלילים אל האוזן הפנימית ולמנוע אובדנם והיחלשותם בדרך.

עור התוף הוא שכבה דקה ועדינה של עור המפרידה בין האוזן התיכונה לאוזן החיצונית. מצדו החיצוני מגיעים קולות וצלילים, המועברים אל המערכת העצבית של המוח בתיווך עור התוף והאוזן התיכונה. עור התוף נע ורוטט בהתאמה לקולות המתקבלים מבחוץ.

האוזן הפנימית – כוללת את "שבלול האוזן"; חלל בתוך עצם, שצורתו דומה לשבלול, ובתוכו מערכת קרומים, ונוזל. בין הקרומים נמצא איבר החישה של השמיעה, הנקרא "איבר קורטי",  בו קיימים תאי שיער קטנות. בתוך הנוזל נוצר גל והתנועה בנוזל מרעידה את איבר השמיעה וכך נוצרת תנועה שגורמת לשינוי בתאי השיער ולהפעלה של עצב השמיעה. אזורים שונים בשבלול האוזן מופעלים על פי צלילים שונים. המידע השמיעתי שמתקבל מהאוזן מועבר למוח.

קולות וצלילים 

"קול" משמעו תנודה של גוף כלשהו, התנודה יוצרת גל. גל קול מוגדר על ידי תדירות ועוצמה. תדירות קובעת את גובה הצליל הנמדד ביחידות מידה של "הרץ" (Hz). בני האדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדירות של 20 עד 20,000 Hz . עוצמה– גודל התנודות שיוצר הגוף, נמדד ביחידות מידה של דציבל (dB). 

על השמיעה

גל הקול חודר אל תוך האוזן וגורם לתנודה בעצמות השמע באוזן התיכונה, הללו מעבירות את הקול אל השבלול בו מצוי נוזל ותאי שערה. התנודה מזיזה את תאי השערה היוצרים גירוי עצבי שמועבר אל המוח. מקום הגירוי בשבלול מלמד את המוח מהי תדירות הצליל.

נזקי רעש

תאי השערה שבאיבר השמיעה רגישים במיוחד ועלולים להיהרס או להישבר בחשיפה לרעש מזיק. עם שבירת תאי השערה, הם  אינם מגיבים עוד לתנודות גלי הקול החיצוניים. התוצאה היא פגיעה זמנית או לחלופין ירידה תמידית בשמיעה אשר הולכת ומעמיקה עם כל חשיפה נוספת לרעשים מזיקים ואיננה ניתנת לשיקום. נזק בלתי הפיך.

השפעות מזיקות של הרעש:

לרעש יש השפעות שליליות  על מערכות גוף שונות בהן הגברת קצב נשימה, פעימות לב, לחץ דם ועוד, כמו גם על הנפש: מפריע לכושר הריכוז, גורם לעצבנות, מתח ולעייפות.

רעש מזיק (עצמות גבוהות) גורם לכאבי ראש, אוזניים, טינטונים (רעשים באוזן)   שיכולים להוביל להפרעות בשינה ולירידה בשמיעה. ירידה בשמיעה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

אוכלוסייה החשופה לרעש מזיק: צעירים במקומות בילוי שם המוסיקה בעצמה גבוהה וכן עובדים החשופים שעות לרעשי מכונות וכו'. כמו חשיפה לקולות נפץ.

מניעת נזקי רעש: 

• מודעות לנזקים
• צמצום  החשיפה: הורדת "ווליום", הגנה על ידי אזניות, שימוש באטמי אוזניים.
• באזורי רעש קבוע כמו מגורים: אמצעי בידוד כמו קיר אקוסטי, מחיצות, משתיקי קול.

ובהמשך לחגיגות הפורים: השתדלו לא לחשוף את  הפעוטות והתינוקות לקולות הנפץ שאינם בריאים לשמיעה ועלולים לגרום להם לבהלה ולפחד. מכאן נובעים לעיתים יקיצות בלילה, ביעותים ואי שקט.

פורים שמח!!

*ויקיפדיה ומקורות נוספים

www.tami-chayu.com