פגות היא עניין מאתגר לחלוטין וגם די בלתי נפרד מעולם התאומות. אפילו במחשבה המקדימה עוד בשלב ההריון מהחשש ללידה מוקדמת. ומה שלא נעשה כדי למנוע או לפחות לדחות את הלידה, עדיין הסיכויים לכך די גדולים בהיריון מרובה עוברים.

בכוונתי לפזר חלק מהערפל הזה שאופף משפחות בהיריון תאומים לגבי פגות ופגיה. ויש בזה הרבה מן הלא ידוע וככזה, גם מהמפחיד. בחרתי לחלק את המאמר לשני חלקים:

החלק הראשון יעסוק בהגדרות – פג ופגיה. מהו פג, הסיבות לעליה בשכיחות תופעת הפגות, מצבו הפיזי של הפג ועל הפגיה ותפקידיה.

החלק השני – יתן לכם למעשה כלים להתמודדות עוד בשלבים המקדימים ללידה אפילו וגם כהורים לפגים.

**********

בין אם זהו הריון ספונטני או הריון שהושג בנפתולי טיפולי פוריות, בשני המצבים מדובר בהריון יקר ולא כפי שמקובל בטעות לחשוב כך דווקא על הריון IVF או הריון שהושג אחרי שנים של טיפולי  פוריות או פונדקאות… עובר ברחם אימו (או שניים או יותר) צריכים כל רגע יקר מפז כדי להשלים את התפתחותם עד לרגע המתאים לצאתם לאויר העולם…

מתי זהו הרגע? זוהי אם כן שאלת השאלות ועל כך אין תשובה ברורה וחד משמעית. אמנם מקובל לחשוב ש-40 שבועות זהו זמן אידיאלי בו מסיים העובר את התפתחותו ברחם, אולם גם אז ואף שבועיים מאוחר יותר, יוצא התינוק בן האנוש "חצי אפוי", כאשר רוב מערכות גופו אינן בשלות מספיק כדי לשרוד, וכל זאת ללא אדם מבוגר שיטפל בו…היונק האנושי הינו יצור תלותי וחסר ישע גם בגיל 40 שבועות להריון..

אך כאמור עובר שנולד בטרם עת, דהיינו, בטרם מלאו כל חודשי ההריון, נקרא פג.

המונח "פג" לקוח מביטוי שמופיע בקבלה: "התאנה הזאת חנטה פגיה קודם זמנה", שמשמעותו הבשילו פירותיה של התאנה בטרם עת… כלומר, פג הינו למעשה פרי בוסר!

מהו פג? בהגדרה הבסיסית מדובר על כל תינוק שנולד לפני שמלאו לו 37 שבועות מלאים ברחם. משך ההיריון הוא הנתון החשוב ביותר  בהערכת יכולת העובר להתמודד עם העולם החיצון. למעשה, נתון זה אף חשוב יותר ממשקל הלידה בפועל. אולם, ישנה התייחסות גם למשקל הלידה:

• משקל לידה נמוך – מתחת ל-2.5 ק"ג (בטרמינולוגיה הרפואית מתייחסים גם ל"משקל נמוך" או "משקל נמוך מאד" להגדרת מצבו של הפג)
• משקל נמוך לגיל לידה – מצב היילוד עשוי להיות קשה יותר (אפילו ביחס לתינוק שנולד בשבוע מוקדם עם משקל שמתאים לגילו)

למרות הטכנולוגיה המפותחת, למרות היכולת לטפל בפגים, הרפואה המתקדמת עדיין לא יודעת להצביע על הסיבה או הסיבות להיארעות של לידה מוקדמת, אבל כן ניתן להצביע על ההסיבות לעליה בשכיחות תופעת הפגות-

• עלייה בגיל האמהי בהריון, שאז קיים סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת.
• עלייה בשימוש בטכנולוגיות הפריה מעלה את מספר הריונות מרובי עוברים. בהריונות מרובי עוברים הסיכוי ללידת מוקדמת גבוה יותר.
• עלייה במעקב הרפואי שמובילה לעלייה גדולה בכמות הניתוחים הקיסריים לפני המועד.
• הנחיות רפואיות להימנע מהריון עודף מה שגורם לפעמים לזירוז מוקדם מדי…

וקיימות עוד מספר סיבות שמעלות את השכיחות הקשורות למצבים פתולוגיים בהריון והם:

• סכרת
• מחלת כליות
• בעיות קרדיאליות
• תזונה ירודה
• עישון, אלכוהול
• טיפול ירוד בהריון
• דימומים
• זיהומים

מצבו הפיזיולוגי של הפג:

ישנם לא מעט יילודים שנולדים בשבועות מוקדמים, אולם מה שמכריע את הכף האם לאשפזו בפגיה הוא מצבו הפיזיולוגי.. מערכות גופו של התינוק בן יומו אינן בשלות והן צריכות להשלים את התפתחותן מחוץ לרחם. אצל פג כאמור, הסיבות משתנות בהתאם לשבוע ההריון בו הוא נולד, ובמצבים מסויימים מדובר בסכנת חיים של ממש:

• ריאות לא מפותחות דיין – קושי בנשימה עצמונית/ספונטנית.
• לב הפג וכלי הדם שלו גדולים ולא מתאימים עדיין לחיים מחוץ לרחם.
• רפלקסים חשובים כמו יניקה, מציצה ועוד עדיין לא מפותחים מספיק ויקשו על ההסתגלות מחוץ לרחם.
• מערכת חיסון לא בשלה חשופה לזיהומים ופגיעה במיוחד.
• עורו של הפג עדין ודק והוא בסיכון גבוה לאיבוד נוזלים וגם ניכר חוסר יכולת מובהקת בוויסות חום גופו עקב מחסור בשומן תת עורי.
• משקל נמוך מהווה קושי בשמירה על חום הגוף.
• לעיתים קרובות יש צורך במתן תרופות רבות אותן ניתן לתת רק דרך הווריד, טיפול המחייב השגחה וניטור ככזה הניתנים במחלקת טיפול נמרץ.

כאשר מתרחשת לידה שקיים בה פוטנציאל גדול לפגות, נערכים לה באופן הבא:

• בחדר לידה יימצא במהלך הלידה ציוד לקליטת היילוד: הנשמה, תרופות שונות, אינקובאטור לחימום מיידי.
• בחדר יהיה נוכח רופא מתמחה בטיפול ביילודים ופגים (ניאונטולוג), וזאת בנוסף לאנשי צוות חדר לידה כגון מיילדת וגניקולוג. (במקרה של תאומים יציבו שתי מיילדות ושני רופאי ילדים)
• חדר הלידה יחומם מעבר לחימום הרגיל מכיוון טמפרטורה נמוכה עלולה לפגוע בפג. (לא ניתן לשנות את תנאי חדר הניתוח, במידה והלידה היא בניתוח קיסרי, אך ידאגו כאמור לקבל את הפג או הפגים לתוך שמיכה ומיד לקחתם אל עמדת הטיפולים ביילוד, שם הוא יונח תחת תנור חימום.
• קיים איסור על מלווים (לרוב) לרבות אמא, דולה…(בן זוג יורשה להכנס לחדר לידה. לא לחדר ניתוח)
• הטיפול ראשוני הניתן הינו כבכל לידה; מתן ציון אפגר, ייבוש וניקוי, שאיבת נוזלים, במקרה הצורך, ועטיפת הפג בבגדים. אולם לא מאפשרים ליולדת לשהות עם היילוד עליה כמו בלידה רגילה, לפיכך גם לא ניתנת האפשרות להנקה ראשונית בחדר לידה (מעבר להנחה שלא ניתן להניק פג בימים ולפעמים גם בשבועות הראשונים).
• בלידת פג מתחת לשבוע 30-31 – יוחדר צינור חמצן ישירות למערכת הנשימה שלו. פגים בגודל בינוני ומעלה יונשמו רק במקרה הצורך.
• כל פג מוכנס לאינקובאטור ומלווה על ידי רופאי הפגייה אל המחלקה.

הפגייה מוגדרת למעשה כמחלקת טיפול נמרץ יילודים והיא נועדה לספק תנאים אופטימליים לסיום  התפתחות התינוק מחוץ לרחם. הפגייה איננה התנאי היחידי להתפתחות נאותה של הפג, אלא גם מצב בריאותו הכללית בעת הלידה ויכולתו להשלים את ההתפתחות אחריה.

הצוות בפגיה כולל רופאי ילדים בכירים וזוטרים המתמחים ברפואת פגים ויילודים (התחום ברפואה נקרא ניאונטולוגיה), צוות אחיות המתמחה בתחום, עובדים/ות סוציאליים, כח עזר, פיסיותראפיסטים/יות ועוד..

בחדר עמדות לאינקובאטורים ולהם צמודים מכשירים המראים נתונים לגבי דופק, מס' נשימות, ריווי חמצן בדם (סטורציה) ועוד. קיימת חלוקה של הפגים לפי התקדמותם ומצבם הבריאותי.

רגישות יתר של הפגים לזיהומים מחייבת שמירה קפדנית על הניקיון ועל סטריליזציה – בכל כניסה לחדר מחוייבים המבקרים ואנשי הצוות ברחיצת ידיים, לבישת חלוקים, כפפות, לעיתים גם בחבישת מסיכות לפני כניסה.

מספר המבקרים מוגבל מאד ולרוב רק ההורים מורשים להכנס. במצבים מסויימים תחת הוראות קפדניות  ומתן אישור מיוחד מורשים גם סבים וסבתות.

על פי רוב, לא ניתן לשהות על יד הפג בזמן ביקור רופאים במחלקה. הסיבה נעוצה בשמירה על פרטיות הפגים האחרים המאושפזים. הרופאים פוגשים את ההורים לאחר הסבב ומעדכנים אותם על מצבם, במקרה הצורך.

חשוב לדעת כי אישפוז פגים תאומים יעשה בחלקים נפרדים בפגיה. הסיבה להפרדה נעוצה בחשש להעברת זיהומים בין התאומים, במהלך טיפול על ידי ההורים דווקא. ההורים מתבקשים כאמור לפעול על פי הוראות המחלקה ולשמור על הגיינה, אך כאשר עריסות האשפוז היו קרובות זו לזו, בעבר, ההורה המטפל לא היה מקפיד לרחוץ את ידיו, בהתאם להוראות, ובכך יכול היה להגביר את הסיכון להדבקות של תאום אחד ממחלות שנושא אחיו.

לעיתים קרובות יאושפזו במחלקה זו גם תינוקות שנולדו במועד, אך הם מוגדרים תחת סטטוס המחייב טיפול והשגחה קפדניים יותר, עקב סיבות כגון טיפולים תרופתיים, בעיות נשימתיות (ציון אפגר ראשון ושני נמוכים), משקל לידה נמוך מאד (לדוגמא תינוק שנולד במועד במשקל פחות מ-2 ק"ג וכיו"ב)

מה כולל הטיפול בפג (משתנה בהתאם למצבו של הילוד):

• שהייה באינקובאטור – שומרת על חום הגוף של הפג. (מעל משקל 1800-1600 גר' ניתן להוציא מהאינקובאטור לעריסה מחממת. בהמשך יעבור לעריסה רגילה)
• נשימה – מתחת ל-1500 גר' יחובר כל פג למכונת הנשמה (ריאות לא בשלות) וצינור נשימה יוחדר עוד בחדר לידה. פגים רבים צריכים סיוע נשימתי ויחוברו גם כן.
• האכלה- הפג זקוק לקלוריות בכמות גדולה יותר משל תינוק בשל ולהרכב מינרלים וויטמינים שונה. ומערכת העיכול של הפג רגישה ועלולה להתפתח אצלו מחלת מעיים קשה בשבועות הראשונים לחייו.
• ההאכלה מתבצעת בהדרגה: בתחילה דרך הווריד, אח"כ באמצעות זונדה. חלב אם חיוני לו במיוחד ועל כן יישמר בשבילו (בהקפאה ובקירור) ויינתן לו ברגע שמתאפשר. (מי שבוחרת לא לשאוב – תינתן פורמולה מיוחדת לפגים). למעשה, רפלקס היניקה לא מפותח דיו אצל תינוקות שנולדו מתחת לשבוע 34. לכשהפג מוכן לכך, ההאכלה יעשה מעבר לבקבוק ובשלב מתקדם, ניתן ואף מומלץ, בעזרת הדרכה וייעוץ, גם להיניק ישירות מהשד.                                                                                                     ** חשוב לדעת! חלב אם מכיל כמויות גדולות של מרכיבים להם זקוקים הפגים (חלבון, תרכובות חנקן, נתרן, לקטוזה וכלוריד). החלב שונה משל חלב אם לתינוק שנולד במועד והוא מותאם באופן פלאי ומושלם לפג בדיוק של היום והשבוע בו נולד.
• עירויים ומתן תרופות – בימים הראשונים נעזרים בעורק ובוורידים שבחבל הטבור, דרכם מבצעים בדיקות ומחדירים נוזלים. בהמשך מחשש לזיהומים, העירויים יוחדרו דרך הרגליים, הזרועות ולעיתים גם דרך הקרקפת.

כאמור, ישנה אפשרות להיערך ללידת פגים… בחלק הבא אשתף אתכם איך ומה אפשר לעשות כדי להתמודד בצורה יעילה ובריאה עם המצב המאתגר שנקרא פגות.