כתיבה: ליאת תבורי איור: רעות בורץ

במבט ראשון,

שברירית היא

אז חולפת שנייה,

מבטה מבלבל.

עיניה, קוראות נשמתך

שוברות חומותיך

וליבה הרחום,

מלטף מערסל.

בחיוך מבויש,

היא חובשת פצעך

ולרגע אחד

נעלם הכאב

תחושה חדשה תאחוז במותניך

ותוגת העצבות

תעלם מהלב.

כמו חידה מהלכת,

מלכה של פיות

דמעותיה, תשמור בכספת

רק כשחושך סביב

ואין עיניים בוחנות

את נפשה, רק מולה,

היא חושפת.

צלקות נשמתה

צרובות בחייה

אך אותן, היא למדה לחבק

ומתוך הכאב הפרטי של חיה

מלכת הפיות,

תדע לנשק.

ומי שיזכה במלכה לגעת

מחויב על פי חוק לדעת לשמור

לאהוב ולנצור,

לשחרר ולבטוח

ואף פעם,

לעולם,

לא להעיז ולסגור.

את השמש צריכה היא,

למלא כוחותיה

מרחבים וחמצן

וקצת זמן לעצמה

ובאותם רגעים

מסירה את כנפיה

והופכת להיות מפיה לילדה.

_____________

ליאת תבורי, מומחית ילדים ונוער, מתבגרים

יוצרת תיאטרון מאחורי הקלעים.  >>

___________________