שעות שינה מומלצות לילדים

האם הגננת בפעוטון אמורה להעיר בתנומת הצהריים, או לאפשר לישון?

הורים רבים מתקשים להתמודד עם הרדמות ממושכת של פעוטות מדי ערב.

מנסים כל אופציה אפשרית לקצר את ה"סיוט" המתמשך בכוחות עצמם: הרדמה על הידיים, ישיבה בחדר של הילד שעה שעתיים בשקט בחושך,  מוכנים ונכונים לכל פקודה של הילד כאשר השכיחה ביותר – להישאר לידו. ולעיתים, לאחר פחות מחצי שעה מרגע שעצם את עיניו, שוב נקראים ההורים לדגל : להרדים … ויש שמעבירים את הילד למיטה הזוגית וגם שם נתבעים לשכב ליד הילד עד שנרדם (וגם… במהלך כל הלילה…).

חוסר האונים, הכעס והאכזבה של ההורים מובילים לחיפוש פתרונות יצירתיים. לא מעט מייחסים את הקשיים לעובדה שהפעוט ישן בצהריים בגן – פעוטון והם סבורים שאם לא יישן באמצע היום, יהיה די עייף ויירדם במהירות בערב.

וואו – איזה רעיון… הגננת לא תשכיב את הפעוט (גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי – שלש)  ואולי פשוט תעיר אותו אחרי חצי שעה ואז נזכה לקיצור זמן בהשכבה ולמעט שקט בערב.

הגננות שומעות את דרישת ההורים (המשלמים = קובעים) ו"מתחננות" על נפשן, מתווכחות ולא אחת נוצר מוקד למתיחות עד מריבות כאשר ההורים מתעקשים. הם בטוחים שזה מה שיאפשר להם ערבים "קלים" יותר, הירדמות סבירה עד מהירה סמוך להשכבה לישון.

המטפלות מקפידות לרוב במעונות על שגרת שינה מסודרת לכל קבוצת הילדים, מתקשות שלא לאפשר לילד זה או אחר לקבל את דרישתו לישון: הן חוות ומרגישות בעייפות של אמצע היום אצל הקטנטנים. הם משוועים לשינה, סימני העייפות זועקים לשמיים והצורך לישון לא מתקיים  "בפקודה".

האם הפתרון אכן נעוץ במניעת שינה בצהריים??

נהפוך הוא! מניעת שינה בגילאים הללו פוגעת ביכולת הירדמות ובשנת הלילה (יקיצות מרובות והשכמה מוקדמת בבקר)

שינה היא צורך בסיסי. חיוני ביותר.

צרכים בסיסיים באים לידי ביטוי בדרישה חד משמעית: כאשר הילד רעב – יבוא הבכי ולא תגיע לעולם רגיעה עד שהצורך הזה יתקיים במלואו: אכילה – יניקה. לא יעלה על דעת הורה לדלג על מימוש הצורך.

הילד "עשה קקי", לרוב הוא יבטא את הצורך לחלצו מאי הנוחות על ידי החלפת הטיטול  בהתנהגות הנראית כמו אי שקט, יגיע בכי שלא ייפסק אלא אם יתמלא הצורך.

הילד צריך לישון – צורך חיוני ביותר והסימנים לכך הם גרוד בעיניים, פיהוק, ליטוף סביב האוזניים, בשיער, בראש. כל הורה אמור לזהות את סימני העייפות המתורגמים לאמירה: אמא – אבא, אני רוצה לישון!! שלא כמו הביטוי לצורך לאכול – הסימנים יכולים לחלוף ללא שמתמלא הצורך. ייתכן שהתינוק – פעוט יירדם על אף ולמרות התנאים אך ייתכן שתגיע התנהגות עירנית לחלוטין. אך העייפות והצורך לישון לא נעלמים. בחלוף זמן ניתן יהיה לצפות בהתנהגות המבטאת עודף מרץ, פעלתנות ובסופה מגיע הבכי, וההורים יטענו" הוא כבר עבר את סף העייפות…

מכירים?

ובמצב של עודף עייפות כמו במצב של עודף אדרנלין, ישנה תגובה פיזיולוגית המתבטאת באי נוחות גופנית. דמיינו לעצמכם דקירות בכל הגוף. האם אפשר לחוש נינוחות או להישאר ברוגע במצב שכזה? לא!

עודף העייפות המלווה בתחושות גוף הם גורם שמפריע  לילד להירדם, מובילים ליקיצות בלילה והתעוררות מוקדמת בבקר.

להלן טבלת שעות שינה מומלצות לילדים:

הורים יקרים, מבוגרים נאלצים להתמודד עם עייפות אשר בדינמיקה של החיים הינה חלק מהם. התוצאות (הלא חיוביות…) מוכרות לכולנו – חוסר סובלנות וסבלנות, עצבנות ועוד. אינני נכנסת בדבריי כאן להשפעה של מחסור מצטבר בשינה לאורך זמן כפי שמופיע במאמרים רפואיים: עלייה בתחלואה – יתר לחץ דם, סוכרת, פגיעה קרדיווסקולרית שיש המייחסים אותה לאורח החיים הלחוץ במערב.

ילדים שאינם ישנים מספיק מבטאים זאת בהתנהגות אופיינית: חסרי שקט – מזכיר "הפרעות קשב וריכוז". מתקשים להקשיב ולהתמיד בפעילות. מערכת החיסון גם היא בסיכון להיחלש. אותם ילדים נוטים להידבק יותר מאחרים כאשר נחשפים לווירוסים השונים.

תנומת היום הכרחית וחיונית לילדים עד גיל שלש לערך, הנמצאים במסגרת וגם בבית. טווח השעות שהם מסוגלים להישאר ערים – מוגבל. המחסור בשינה ופוגע באיכות החיים שלהם (בנוסף למה שנכתב – כועסים עליהם יותר כי הם "מעצבנים" שלא בכוונה).

הרעיון של העברת האחריות להירדמות מוקדמת בערב ושינה איכותית בלילה איננה לגננות, על ידי "הדרת שינה". זאת – כל כך חיונית בגילאים הצעירים.                                                                                                   טעות מצערת היא ללחוץ על גננות לשנות את שגרת היום הנהוגה בגן על ידי מניעת שינה מפעוט או הגבלתה.

חובה (!) כהורים, לאהוב לחבק לספק הגנה ולמלא צרכים בסיסיים של הילדים כפי שהטבע קבע, לשם גדילה בריאה ומיצוי הפוטנציאל המירבי הטמון בכל אחד מילדיכם.

שמחה להקנות כלים ולהדריך הורים לקטנטנים לשם שיפור באיכות החיים: www.tami-chayu.com

• ניתן להדפיס את הטבלה לשימושכם: