היי לכולם,

הדבר הכי אהוב עלי כילדה היה לחלום בהקיץ, לדמיין עולם נגיש שכולו רק טוב וכולם חברים של כולם.

מאז עברו כמה שנים…ו…התבגרתי – אין ברירה אלא להשלים עם העובדה שהעולם אינו חלום שכולו וורוד ♥

אבל בטח תסכימו איתי שהעולם הרבה יותר נגיש ממה שהיה פעם. בייחוד מאז המצאת האינטרנט- העולם שלנו קפץ קפיצה ענקית מהקצה אל הקצה.

אחר-כך נולדו הרשתות החברתיות שחיברו בין כולם (כמעט) והולידו את הפייסבוק האגדי.

הצמיחה הזאת של הקשרים החברתיים והמסועפים, נראים לי הכי טבעיים שבעולם, זה יכול להיות? הרי חלמתי על זה, רציתי את זה….ו…הופ – הינה זה קרה  🙂

בסופו של דבר, הכל בעצם קשור לכל, לא כך?  בידינו נשארת הבחירה באיזו דרך לבחור, לאן לפנות ומה לאסוף איתנו בתרמיל האישי. מה נחוץ ומה מיותר, האם לעמוד ולנוח' או להמשיך ולהתקדם על פי היכולת.

לאחרונה, בנוסף לציור המנדלות, אני מנהלת דף אמנים בפייסבוק, החיבור הקהילתי שנוצר בעיקבות החשיפה של הדף, מחבר אותי, בדיוק כמו אז, כשהייתי ילדה קטנה, אל עולם קסום:

חוטים אנושיים שמחברים כמו צבעים וצורות ויוצרים בסופו של דבר את המנדלה החברתית המיוחדת בדרך אין סופית אל הגשמת החלום – הסיפוק מהעשיה החדשה מושך אותי הלאה, קדימה, להמשיך וליצור, לפגוש בדרך השראות חדשות שמופיעות לפעמים כעוד לייק או הודעה, סוג של תחושת התרגשות נעימה שמופיעה גם לפני יציאה לטיול – אז יצאתי להמשיך בדרך… להתראות … בבית להורים ישראלים 🙂

בידידות

מיכל.

https://www.facebook.com/it.is.Just.to.create