כמה פעמים קרה לכם שמרוב מחשבות לא הייתם מסוגלים לחשוב?

לי זה קרה הרבה…בעבר, במיוחד לפני אירוע חשוב או מרגש – שעורר בבת – אחת קרנבל שלם של מחשבות.

מנסיוני למדתי, שקשה מאוד להשתיק קרנבל כזה של מחשבות אחרי שהן כבר התחילו לרקד להן במלוא המרץ בתוך הראש וכמה שניסיתי וביקשתי את השקט כך הן, המחשבות, הרעישו עוד יותר. לפעמים המסיבה היתה ממש פרועה ונמשכה… כל הלילה.

היום לשימחתי הרבה, נגמרו ה'קרנבלים' והשקט המחשבתי חזר אפילו לפני אירוע מרגש במיוחד.

אז איך זה בדיוק קורה? בדיוק, אני לא ממש יודעת, אני יכולה רק לנסות ולתאר לכם את מה שקורה אצלי.

כשאני מציירת מנדלה אני נרגעת כבר ברגע שהעיפרון מסמן על הנייר את נקודת ההתחלה. כאילו נוצר איזה קסם וכל המחשבות שרוצות להתחיל להשתולל ולרקוד…מתכנסות ל'חדר הישיבות', התחושה היא שיש בחדר גם מנהלת שבאה לעשות סדר, רגע לפני שמתחיל ה'קרנבל', דווקא אז, בנקודת הזינוק, הן נרגעות, המירכוז שומר על האירגון, תחשבו על זה, איך היה נראה הקרנבל ריאו בברזיל אם לא היה שם סדר ואירגון…

כך, לאט לאט כל המחשבות מתארגנות, במיוחד אלו שיש להן רצון להשתולל 🙂 הן נכנסות לפרופורציה ומסתדרות במקום ואם יש מחשבה סוררת שגורמת לאי נעימות, היא עפה ישר החוצה באיזה צבע או צורה, לפחות עד שתלמד להתנהג 🙂

המנדלות לימדו אותי איך לרסן עודף מחשבות טורדניות בדרך קלה, מהנה ונעימה, דרך הציור הן הופכות לצבעים, הן משנות צורה, תוכן ונרגעות. פשוט יש להן מקום אחר להתבטא ולבטא, לשחרר על הנייר את האנרגיות המיותרות, זה מזכיר לי קצת את המקרים שבהם, אנחנו ההורים, יודעים בדיוק, מתי הילדים שלנו עוברים קצת את ה'גבול', בדרך כלל זה קורה כשהם לא הוציאו מספיק אנרגיה ובדרך כלל אנחנו מגלים את זה רק אחרי שכל הבית כבר הפוך 🙂

אז לצייר מנדלות זה כמו לרדת עם המחשבות אל הגינה, לתת להן להתרוצץ שם בחוץ ולשחק והכי כייף שלא צריך יותר מאשר: דף נייר פשוט, מחק, מחוגה וכמה צבעי עפרון.

אז שיהיה לכולנו סוף שבוע נפלא

שלכם

מיכל אייל

https://www.facebook.com/it.is.Just.to.create