את המנדלה הזו ציירתי לכבוד יום כיפור לפני שנתיים.

כתבתי במרכזה את המילה סליחה ובחרתי לצייר בה דמויות רוקדות, כשסיימתי הכנסתי אותה אל קופסת העץ שלי שבה אני שומרת את כל ציורי המנדלות. לפני שנה, קיבלתי הודעה מעינת המנהלת את אתר 'הבית להורים ישראלים' היא הציעה לי לספר קצת על המנדלות שאני מציירת ולשתף אתכם בחווית היצירה, ניגשתי אל קופסת העץ לבחור במנדלה מתאימה ובחרתי לשתף את מנדלת ה'סליחה'.

כעת, השנה, כשהציור שוב מול עיניי, אני מנסה לחשוב על ההקשרים של של המילה 'סליחה ' בה אנו משתמשים ביום יום…
כמו למשל:
סליחה, מה השעה
או – סליחה, מי אחרון בתור
סליחה שלא שמתי לב
או – סליחה, באמת לא התכוונתי…
סליחה, בפעם הבאה זה לא יקרה

האם סליחה זה משהו שאנחנו מבקשים רק ממישהו אחר?

את מנדלת הסליחה הפרטית שלי, ציירתי מתוך הקשבה לסליחה הפנימית

בכוונה ממוקדת – לסלוח …הפעם… לעצמי

כך, שלכבוד השנה החדשה, מעגלי היצירה שלי ירקדו יחד עם כל מי שמתבונן בהם אל החופשי . 

גמר חתימה טובה.

שלכם בידידות

מיכל

שתהיה לנו שנה נפלאה של סליחות מכל הגוונים והצורות – שנדע להקשיב האחד/ת אל השני/ה ולרקוד בקצב החיים.

שנה טובה.