יש דברים שלא משתנים…

רציתי לפתוח את הפוסט בנעים מאוד או להציג את עצמי אבל בהתחשב בזה שזאת פגישתנו הראשונה, זה נראה לי מיותר. כנראה שפשוט תכירו אותי עם הזמן.

אז אחסוך בפרטים הקטנים ואגש יש לעניין, יש דברים שפשוט לא משתנים…

מאז שאני זוכרת את עצמי אני תמיד אחראית על חיתוך העוגות. לא משנה איזה אירוע. לא משנה אם אני הכנתי את העוגה או שהיא קנויה. לא משנה אם אני מכירה אישית את בעל החגיגה.
בסוף זה מסתכם ב… "אורלי, אנחנו חייבים עזרה!!! אי אפשר לחתוך את העוגה בלעדייך…"

ואז מתחיל המאבק הפנימי שלי.
מצד אחד, אני מתה על זה, אני חצי פולניה אז תמיד שמחה שזקוקים לי…
מצד שני, אני תמיד בשאיפה להוריד קילו/שניים והעוגה הזאת תקועה לי כמו @#%&!?@#%&…

מצד שלישי, בתור פדנטית למופת אני לא יכולה לשחרר, חייבת שהעוגה תוגש כראוי. חתוכה למופת. אובססיבית משהו…
ולאור העובדה שאני יכולה להמשיך עם עוד הרבה צדדים לנושא, נראה לי שכדאי שאשאיר משהו לשבוע הבא, אז שיהיה שבוע מתוק מתוק!

שלכם, אורלינית.