הרי לא תמיד נעים וקל לראות את מה שהמראה - מראה.

חיכיתי עוד שנייה, בכל זאת מורה לתיאטרון - הטיימינג חשוב,

ואז פצחתי במונולוג:

בואי נראה מה סדר היום שלך כולל:

טיפול בשלוש בנותיך המהממות - ביגוד, תסרוקות, אקססוריז (רצוי בורוד) פיזור בגנים,

קניות, כביסות, ניקיונות, בישולים, סידורים הקשורים לבית בכלל ולחיים בפרט וכו'.

ניהול שוטף של madcafe - פגישות עבודה, עריכה, שיווק, הרצאות, הפקות

עבודה מול גורמים חיצוניים, תשלומים לספקים, גביית כספים ממפרסמים, מאות שיחות טלפון,

מיילים, פייסבוק וכל פלטפורמה אינטרנטית קשורה.

איסוף של הבנות מהגנים, זמן איכות, ארוחת ערב, מקלחות, סיפור לפני השינה, שוב ניקיונות,

קיפול כביסה, עוד כמה שיחות טלפון ומיילים, רשימת מטלות למחר.

בנוסף לכל האמור לעיל מוצאת זמן לאהבה, משפחה, חברים וקצת זמן לעצמך וכל זה

ארוז בגוף של כוסית על. כן את כוסית על אחרי שלוש לידות (זונה, אבל אני מפרגנת לך בקנאה רבה).   

 

עצרתי לרגע, לקחתי אויר, גם את לקחת והמשכתי:

זו המציאות שלך, את יצרת אותה.

יש לך שלוש בנות מדהימות ומאושרות, האתר שלך - שהוא החזון והחלום שלך,

מצליח לסחוף אלפי אנשים בזכות מה שאת יוצרת שם.

את חלמת ואת מגשימה.

את בוחרת כל יום מחדש להאמין בחלום שלך.

את הכי מעיזה, הכי אמיצה, הכי משקיעה.

אם את לא היית כזאת האתר לא היה שורד.

אין שום פחד שיצליח לשתק אותך ואין שום מכשול שיעצור אותך. עובדה.

את ממשיכה הלאה למרות המכשולים, הכאבים, התסכולים והפחדים.

כי זאת את.

החזקה, האמיצה, המעיזה.

את שנותנת דוגמא אישית לבנותייך ששום דבר ואף מצב לא יעצרו אותך מלהגשים את עצמך.

לא בני אדם, לא שינויים ולא כסף.

את תמצאי את הפתרונות - כי זאת את.

וה"גוש בגרון", זה שאת לא מצליחה לבלוע או להקיא... גם הוא יעלם, ברגע שתחליטי.

סיימתי את המונולוג.

 

את שתקת. גם אני שתקתי.

רציתי לראות אם את מאמינה למה שמראת הקסמים הראתה לך.

קמט קטן של מחשבה הופיע במרכז מצחך.

הזמנתי אותך למיטת הטיפולים.

מוסיקה מרגיעה, נר דולק, טיפה של שמן לבנדר ואני מתחילה בטיפול רייקי.

בטיפול לא מדברים. מרגישים.

אחרי שתי דקות של טיפול הנשימה שלך נרגעה, נשימות עמוקות הממלאות את כל הגוף...

הקמט הקטן במרכז המצח, הקמט של המחשבות, נעלם...

חיוך מתוק של שלווה...

ושקט.

הרייקי מילא את כולך. תענוג.

כשסיימתי את הטיפול, הערתי אותך. הכי כיף כשנרדמים.

שאלתי: איך את מרגישה?

אמרת: וואוו...

התחבקנו חזק ונסעת הביתה.

 

סיפרת לי שבמשך שלושה ימים היית ממוקדת, מהירה ומאורגנת ברמות מטורפות.

שהספקת לעשות כל כך הרבה דברים ועוד נשאר לך זמן.

חייכתי.

היה לי ברור שאם תהיי מוכנה להסתכל במראה ולהיזכר מי את ומה את,

שום דבר לא יעצור אותך.

את העזת, הסתכלת ואהבת את מה שראית - מותר לך.

 

הרייקי, האנרגיה המופלאה הזאת, קיבעה לך את התחושה הזאת בגוף

ואני... אני זכיתי לראות את זה קורה.

אני זוכה להיות שותפה בחלום שלך, בחיים שלך וזה הכי שווה.

אני אוהבת להצחיק אותך, להתווכח איתך ולכתוב עליך.

אני אוהבת אותך עינתי.

מאוד.

_______________

 

ליאת תבורי, אמא, רעייה, בעלים ויוצרת ראשית של תיאטרון "מאחורי הקלעים". מלמדת תיאטרון מעל 20 שנה. זוכה מידי יום להיות שותפה בחייהם של עשרות ילדים ובני נוער. מאמינה בכל ליבי שהחיים יפים, 

ומטפלת ברייקי,  מוזמנים: 050-5889267