תינוקת חדשה

נשאלתי על ידי אמא שילדה לא מזמן, מדוע בנה בן ה-3 מתנהג בצורה "תינוקית" ובוכה הרבה מאז נולדה אחותו. משתפת אתכם בתשובתי ומקווה שתמצאו בה עניין ותועלת:

קבלת תינוק חדש למשפחה היא תהליך הדרגתי, הנחווה על ידי כל מבני המשפחה בדרך אחרת. אופי הילד הבכור והקשר שלו עם הוריו, ההכנה שנעשתה במשפחה טרם הגעת התינוק, סגנון ההתמודדות של ההורים והאווירה המשפחתית שהם משרים בתהליך, הם חלק מהגורמים שמעצבים את תגובת הילד. אמנם, הורים לעתים נלחצים מתגובות ילדם, אולם, מודעות מוקדמת למהמורות הצפויות יכולה להקל ולסייע להתכונן מראש, להגיב ממקום שהולם את צרכיי הילד הבכור והמתרגש שבבית. חשוב לזכור, כי הוא זקוק לסבלנות מצדכם ולהדרכה כיצד להתמודד עם האחות הקטנה. אפשר להעלות את הנושא באמצעות סיפורים אודות קבלת אח/ות חדשים למשפחה (כדוגמת ספר הפילפילים המקסים), במשחק עם בובות או כשנפגשים עם חבר שנולד לו אחחדש. מומלץ להקדיש תשומת לב לשיחה אודות תחושות ומחשבות שיש בילדכם לאור השינוי המתקרב, מה הוא מקווה שיקרה, ממה חושש. מצד שני, להיזהר לא להציף מידי בהתעסקות בנושא ולחוש מתי הוא משדר "מספיק לי עכשיו" ולהניח לו. משנולדה התינוקת, בנכם בן השלש  בודאי מתבונן בכם, לומד את תגובותיכם, את שפת הגוף החדשה בקרבתה, את טון הדיבור שמשתנה לידה ואולי חווה דריכות ורגישויות  חדשות כלפיו וכלפי התינוקת. בעיניכם, לפתע הילד הבכור, גם אם צעיר, נראה כל כך גדול במימדיו לעומת התינוקת החדשה, ואולי עולים בכם חששות שלא ייגע בה בעדינות. לפעמים, עולים קשיים, בייחוד בימים הראשונים, ממגוון סיבות, הקשורות גם להיעדרות הזמנית של ההורים מהבית ולגעגועים אליהם, להפרת שיגרת החיים, הרעפת תשומת לב ופעילות מוגברת עם הבכור כדי להסיח את דעתו מהשינוי או ״לפצות״ בגינו, או התייחסות אליו רק כאל האח של…

ייתכן שבשבועות הראשונים תחושו שפחות קל לכם לאפשר לבכור לגשת לתינוקת, לגעת בה וזה בסדר. כל זה בודאי מבלבל עבורו וייתכן שגם עבורכם. כולכם עוד מנסים להתרגל לנוכחות החדשה בבית ולפענח את משמעותה בחייכם. מבחינתו של בן השלש, הוא מנסה לאמוד את מידת השינוי המתרחש ולמקם את עצמו הגדול- שעדיין, בעצם, קטן.  ביטוי של הבילבול, הדאגה או הלחץ נוכח כל אלו וכן של הרצון לזכות שוב בפניות ההורים ובזמינותם הבלעדית, יכול לבוא לידי ביטוי ב״תינוקיות״ אצל הבן הבכור, כמו גם בבדיקה חוזרת של הכללים והנורמות המקובלים בבית.  חזרה להתנהגות מסוג זה יכולה להיות גם מסר של צורך מצדו בבטחון והכלה של רגשותיו או מצוקתו,  נוכח המצב החדש והלא מוכר. החזרת תחושת האחריות והשייכות לחייו של בנכם יכולה להקל עליו להתמודד באמצעים יותר מקובלים ולהרגיעו. כך למשל מומלץ לאפשר דיאלוג עמו על השינוי במשפחה, להסביר מה פשר הבכי של התינוקת, אשר לעתים מלחיץ לאוזניים רכות, להסביר מה מותר ואסור, להיות ברורים ועקביים כדי שידע מה אפשרי ומה לא.  להדגים איפה כן מותר ללטף ולגעת, איך יוכל לעזור לכם. כך, תוכלו לעזור לבנכם להתמצא במצב החדש, להבין אותו ולדעת כיצד להתנהל בתוכו. הדבר יסייע להרגיע ולהשקיט את הצורך לבדוק כל העת מה אני יכול ומה לא? מה מרשים לי ומה לא מרשים? בד בבד, אם אפשרי הדבר, תוכלו לגייס את האח הגדול לעזרה בטיפול באחותו, כגון הבאת חיתול נקי, או לשיר לה שירים באמבטיה. יחד עם זאת, כדאי לשים לב שלא להטיל עליו משימות וציפיות ש"גדולות  עליו" רק משום שכעת הפך לאח גדול. למשל, להרגיע את התינוקת הבוכה – עלולה להיות משימה מועדת לכישלון ומייצרת חווית אכזבה ותסכול, גם למבוגרים שבינינו… לעומת זאת, הזמנתו של בן השלש להתלוות אליכם בעת החתלת התינוקת או האכלתה יכולה להיות חוויה מעניינת ומסקרנת עבורו. תנאי הכרחי ומהותי ליצירת חוויה של שיתוף נינוח ומעורר בטחון ושייכות הוא המידה שבה אתם, ההורים, חשים  בטוחים לשתפו. במקומות/ פעולות שבהם אינכם מרגישים רגועים או שאתם חוששים מידי, ותרו על הניסיון לשתף ולקרב בכל מחיר ובכל רגע, כדי שלא יחווה פער בין ההזמנה לשיתוף לבין שפת גופכם וטון הדיבור אשר יעידו כי נוכחותו כרגע מעוררת בכם מתח. כך לדוגמא,  אם התינוקת רעבה ואת משתוקקת כבר להרימה ולהאכילה, אולי כדאי לדחות את החוויה הקסומה של הנחתה על ברכי אחיה למועד יותר מתאים. מותר לכם להציב בפניו גבולות    (למשל, מותר לנשק את התינוק אך אסור להרימו מהעגלה לבד) שנובעים גם מהאינסטינקט החשוב שלכם כהורים לשמור ולהגן על ילדיכם, בכל גיל.   במקביל כדאי לזכור, כי קיימת סקרנות טבעית ובריאה באשר לטיב הנוכחות החדשה בבית. לכן רצוי לצמצם למינימום הכרחי את ההגבלות והנזיפות, להסביר ולא לגעור, לקרב ולא להרחיק. בנוסף, אם זיהיתם צורך של הבן הגדול בזמן פרטי, אחד על אחד, עם אחד מכם, כדאי לבדוק אפשרות להיענות לכך ולתת את האפשרות להתאוורר מהסביבה, שבה יש הגבלות ואיסורים חדשים, ולפרוק מתח ואנרגיה בפעילויות שהוא מכיר ואוהב. בהדרגה, תגלו שבן השלש פחות ״בודק אתכם״ וחש יותר בטוח במקומו אצלכם. תשבוחות ועידוד שלכם על עזרה מצדו,על גילויי בגרות, כאשר משתף בתחושותיו ומגלה רצון בקירבה,יקלו ויקדמו באופן משמעותי את תהליך ההסתגלות שלו. באופן כללי, ככל שתצליחו לייצר יותר חוויות רגועות סביב התינוק ו״הביחד״ שלו ושל אחותו, בתוך שיגרה משפחתית חדשה, כך יחוש הילד הבכור, כי האחות שהתווספה העשירה את חייו, והוא יוכל להתגאות בה מול קרובים וחברים, להתייחס  אליה כאל "שלנו", ולקבלה כחלק בלתי נפרד מהמשפחה ומעולמו מעתה.

————

שלכם,

עירית חן-מלמד

עו"ס, מנחה ומדריכה אימהות אחרי לידה, מפענחת ציורים

מייסדת ומנהלת אנימא-מקום של אימהות.