למה כל כך קשה לנו להגיד "לא" לילד שלנו?

• הרבה יותר קל להגיד כן ,  לא כל כך בא לנו להתמודד עם נדנוד, בקשות חוזרות, כעס, בכי, תחנונים… תוסיפו לזה את שעות העבודה הארוכות מחוץ לבית, עייפות ולא הזכרנו רגשות אשם.
• יותר נעים לנו לשמח את הילד, אנחנו לא רוצים לאכזב ולהכעיס. זה טבעי לנו.
• אנחנו רוצים לאפשר לו לצמוח ולהתפתח גם אם זה לפעמים כרוך בסיכון.  אחת הדרכים החשובות ללמידה היא באמצעות התנסות והבנת הקשר בין המעשה לתוצאה. מתעורר בנו הספק האם ההגבלה שלנו מונעת למידה.
• לא ברור לנו האם ה"לא" שלנו נחוץ במקרה הזה או שאימצנו משהו שראינו בבית שגדלנו או אצל השכנים, חברים… אנחנו לא ממש בטוחים האם נכון להתעקש או להניח לזה.

אז מה זה בשבילכם לשים גבול לילד שלכם?

האם לתסכל אותו? להגן עליו? לקלקל איתו את היחסים? לפגוע בהרמוניה בבית? לקדם אותו להתנהגות רצויה?..

כל אחד מאיתנו והפרשנות שלו לגבול.

לעצור את הילד, לשים לו גבול, להגביל אותו, למנוע ממנו, להגיד לו "לא" זה חלק מהתפקיד ההורי וחלק נחוץ לביסוס הביטחון של הילד. תארו בנפשכם בית שהכל מותר בו, זה כמו לגור בבית בלי קירות. לעומת זאת לא היינו רוצים בית מוקף בשערי ברזל, חומות בטון גבוהות…. לא זה ולא זה. הילד זקוק למישהו שיווסת אותו, הוא רוצה להתנסות ומצפה שאנחנו נרסן אותו ונשמור עליו מפני עצמו. הוא סומך עלינו.

אז איך נדע מתי להגיד "לא" ואיך?

קודם תשבו ותחליטו בניכם ההורים על האיסורים והתמרורים שאתם מציבים:

אדום– מה אסור בכל מקרה

צהוב– מה לדיון לפי העניין

ירוק– מה מותר ומוסכם

הרשימה הזו צריכה להתעדכן בהתאם לגיל וליכולת הילד ובאופן כללי ככל שהילד גדל יש יותר בירוק ופחות באחרות.

אחרי הדיון הזה תבינו מתי לא ברור לכם – שם אתם מתקשים בהצבת גבול. במקומות שאתם מבינים את קיום הגבול כמו למשל סכנת חיים, בדרך כלל לא תתקשו כלל לתסכל את הילד.

העבודה בניכם וכל אחד עם עצמו צריכה להיות סביב הקבוצה שהיא "בתחום הצהוב" ותשאלו את עצמכם שאלות נוקבות כדי להבין אם ההגבלה במקרה הזה מותאמת לימינו, למשפחה שלכם, לילד שלכם, נחוצה לביטחון ואיזה ערך חשוב לכם היא מייצגת. רצוי לא להרבות ב"חוקים וב"לא", תשמרו אותם לעקרונות שחשובים לכם.

כאן מתבצעת עבודת ההורות. זו לא שליפה מהמותן ולא כי השכנה לא מרשה לילד שלה אלא יש לכם מטרה ברורה וערך עקרוני להגבלה. אנחנו לא מעתיקים מאחרים אלא בוחנים כל עניין לגופו.  ואולי יהיו סעיפים שתעלו לדיון עם הילדים ותחשבו ביחד על פתרונות הולמים.

כך בונים סמכות הורית שיש בה חשיבה, תכנון, דרך, יש בה גמישות. היא לא בשלוף ולא בהנחתות או בצעקות ואיומים.

והילד שלכם? כך הוא מבסס את בטחונו העצמי ואת היכולת שלו לדחות סיפוקים ולהתאמן בהרגלים נכונים לחיים.

איך להגיד את ה"לא"? עכשיו אחרי שאתם יודעים מה ולמה אתם תדעו גם את האיך.

ואם לא, בכתבה הבאה. עקבו אחריי