מעבר למוצקים – 5 טיפים שכדאי לדעת רגע לפני…

עבורך, האמא, יש במעבר הזה היבט פסיכולוגי שראוי להתייחס אליו. עד עתה, התרגלת שפעולת ההאכלה היא במידה רבה בבקרה שלך. התינוק שלך אמנם מודיע לך מתי הוא רעב והוא גם מחליט מתי הוא שבע ואינו רוצה עוד, אבל, כל העיסוק באוכל, כולל איפה אוכלים (על הכורסא, בעגלה, על הספסל בגינה) ושמירה על היגיינה וניקיון היו נחלתך הבלעדית. המעבר לאכילה של מזונות נוספים, יש בה הבנה, שהתינוק שלך גדל וככל שכך, הוא נחשף יותר ויותר להיבטים שונים של העולם שפחות ופחות תהיה לך שליטה מלאה עליהם. כשהוא יטעם מהאבוקדו בפעם הראשונה, גדולים הסיכויים שמחצית הכמות תימצא את עצמה על ידיו (כי הוא סקרן להבין מה יש שם בפה פתאום….) או תימרח על חולצתו (כי את הסינר הוא הזיז הצידה שנייה לפני…) או חולצתך (דווקא על החדשה?!). כן, הוא יגע באוכל, ימעך אותו, יעיף אותו, יבלע חלק, יירק חלק והכל כחלק מהניסיון שלו להבין וללמוד חוויה חדשה. וכאן, כאן את נכנסת לתפקיד מורכב…. אחד מיני רבים בסבך האימהות. תאפשרי לו. תנסי. גם אם קשה לך עם הבלגן או הלכלוך או הדאגה שאולי לא נכנס כלום לפה….

אז הנה, כדי לעשות לך ולו חיים קצת יותר קלים, 5 טיפים לקחת בחשבון כשעוברים לשלב המוצקים (שיש בו, אם לא ציינתי עדיין, הרבה הומור וחוויה משותפת שמכינה את שניכם לצעד הבא שלו בעולם. חכי שהוא יחזור מארגז החול בגן – כולו בתוך הכיסים שלו כמובן….):

1. מתי מתחילים להקנות הרגלי אכילה? – מההתחלה. זה אומר, שלא להתפתות לשיחה עם חברה/סמס "דחוף"/ספר בזמן ההאכלה. אלא, לפנות לזה זמן מיוחד, שבו את והוא יושבים ביחד, ליד השלחן (אפלו אם הוא בעגלה ולא בכסא מיוחד) ולא מול הטלוויזיה…  אפשר לשים מוסיקה מתאימה ברקע ומומלץ לדבר ולהסביר לו מה את עושה ומה הוא עומד לאכול. להכין כל מה שאת צריכה לפני, כדי שתוכלי לשבת בנחת ואולי אפילו לנשנש משהו בעצמך.
2. ואם אני לא אוהבת בננה?! אולי את לא אוהבת בננה בגלל טעמה או אולי בגלל מרקמה. כך או כך, שימי לב שהבעת פנייך בזמן שאת מציעה לתינוק שלך מזון מסוים אומרת לו הכל אודות מה את באמת חושבת…. אז אנא, להציע בחיוך (אמיתי, לא להפחיד את הילד) ובאמת להאמין שייתכן שהוא דווקא את הבננה הכי יאהב בעולם!!
3. באיזה זמן של היום כדאי להתחיל את החשיפה למזונות חדשים?  יותר פשוט לזכור מתי לא: כשהוא עייף, שבע, עצבני, חולה, רעב מידי. כשהוא רעב מידי הסיכוי שיהיו בו עניין ומוטיבציה לגלות עולם חדש הוא קלוש וכך גם כשהוא ממש שבע. אז מתי כן? בשעות היום (כדי שתוכלי לעקוב אחר תגובה אלרגית אם ישנה) ובין ארוחה אחת לשנייה. כי בהתחלה חשובה בעיקר החשיפה ההדרגתית לטעם, לצורה, למרקם ולחוויה החדשה. ייקח זמן עד שהטעימה תחליף לגמרי את הבקבוק או ההנקה ותוכל להוות ארוחה של ממש. סבלנות… זה יקרה.
4. מה עושים כשהתינוק שלך יורק שוב ושוב את המזון שהצעת לו? קודם כל, כדאי להבין שזה לא בהכרח אומר שלא טעים לו. זה כן אומר שהטעם והמרקם חדשים לו. לכן, מומלץ להציע לו בזמנים שונים, את אותו מזון לפחות כ10 פעמים לפני שתרשמי לך ביומן שהילד לא מסמפט קישוא (האמת, הרבה אנשים מבוגרים חשים בדיוק כמוהו…).
5. סמכי על התינוק שלך כשהוא מאותת לך שסיים את הארוחה. זה נכון גם לגבי הנקה או האכלה בבקבוק. תינוק שמסב את הראש הצידה, מראה אי נוחות, מפסיק לגלות עניין באוכל מנסה לסמן לך "אמא, סיימתי". לכן, אין טעם להתעקש שיגמור מהצלחת…. בודאי תשמחי לדעת שהתינוק שלך נולד עם מנגנון של רעב ושובע, ככה, טבעי, ומומלץ לשמר את זה כבר מגיל קטן. אח"כ כבר כולנו מתקלקלים ואוכלים גם בלי קשר למידת הרעב שלנו…

אמא, שיהיה לכם בהצלחה ובתיאבון!

_____________________________________________________

יש לך עוד שאלות? רוצה להתייעץ? כדאי שתדעי, שאצלנו באנימא-מקום של אימהות, מתקיימות הרצאות במגוון נושאים שמעניינים אותך, אמא. וביום שני שעבר, אירחנו את מורן רייכמן, שהיא דיאטנית קלינית, כדי לשמוע ממנה אודות תזונה של תינוקות ומעבר למוצקים. היה מעניין וחשוב. הרצאות נוספות צפויות אחרי פסח – כדאי לעקוב בדף הפייסבוק ובאתר שלנו ani-ma.co.il

ובינתיים, לכל תגובה או שאלה, אני כאן בשבילך 

עירית חן-מלמד

מנחת קבוצות הדרכה ליווי ומידע לאימהות ותינוקות אחרי לידה.

אנימא-מקום של אימהות, ביתן אהרון, עמק חפר/052-2580462