ניהול זמן לעצמאיות

המנהל האמיתי של החיים שלנו הוא הזמן. למי שרוצה להספיק יותר – אפשר לעשות זאת מעכשיו

העולם המודרני כבר הבין כי המשאב היקר ביותר של כולנו הוא משאב הזמן. ברחבי העולם, כולם, ללא יוצא מן הכלל עסוקים ב"פיצוח נוסחת הזמן " – אותה נוסחה אפקטיבית ויעילה שתעניק ל"משתמש" את הדרך  הטובה ביותר לניצול הזמן תוך מימוש יכולת ופוטנציאל, תוך שימוש בתיאוריות, במחקרים.

מדובר במיומנות נרכשת. עם זאת, ההצלחה תלויה בשיתוף הפעולה של הסביבה, ביכולת התמדה ובהבנה שזו הדרך לממש את הרצונות, השאיפות, המהווים שלנו בכל תחומי החיים. במילים פשוטות – להפוך את "הג'ינגול" למדעי יותר.

הטיפוס שאתה

ניהול זמן זו התנהלות שהופכת  לדרך חיים. אלו הרגלים, שחייבים להיות במודע שלנו כל הזמן, אחרת נחזור להרגלים הישנים. כולנו כבר "מתוכנתים".

ניתן לראות שני טיפוסי "ניהול זמן"

• טיפוס שהזמן מנהל אותו
• טיפוס שמנהל את הזמן

לכל אחד יש שפה משלו. ביומיום אנחנו זורקים משפטים לחלל האוויר, משפטים, שמעידים על קונפליקטים פנימיים, על לחצים ועומס והכול תלוי במינון של הדברים.

טיפוס שהזמן מנהל אותו  גוער, לאורך כל היום, בעצמו ובאחרים. הוא אומר משפטים כמו: " אני לא מגיע לזה" , "אי אפשר לצפות מאדם אחד לכל זה" , "אין לי זמן להכל" , "אפשר להוסיף עוד כמה שעות ליממה ", " אני לא מוצאת את הידיים והרגליים", " אני בלחץ ולא מצליחה לבצע שום משימה" " שכחתי" "ברח לי מהראש."
מדובר בטיפוס ש"זורם" עם החיים. אין לו יעדים, אין לו אבני דרך מהותיים, יכולת ניתוח מה דחוף/חשוב אלא מובלים על ידי קבלת החלטות מהירות וספונטניות.

השגרה מנהלת את החיים ופחות המקום שאליו הוא רוצה להגיע.

טיפוס שאני מתארת אותו כ"יען" – הראש באדמה ורק רגל אחת על הקרקע. השגרה שואבת ולא מרימים את הראש מייאוש, מניסיון לשרוד, מתנהלים בחיים בצל משימות החיים.

טיפוס שמנהל את הזמן יודע להפוך את הזמן לכלי להשגת מטרות ויעדים ברורים. כל רגע ביום מתוכנן בקפידה תוך נטרול הסחות דעת, המילה ספונטניות לא נמצאת בלקסיקון שלו. הוא מגדיר מראש את אבני הדרך המהותיות לו בחיים ולפיהם הו חי. הוא משקיע את מרבית הזמן והמשאבים שלו להשגתם.

היומן שלו מלא, אין זמנים "ריקים". יש המתארים כי שהם נחשפו ליומנים שלהם לראשונה, זה לא נראה שפוי והגיוני, שניתן לנהל את הזמן ברמת הדקה מ-6:00 בבוקר ועד לחצות. אלא שככה זה עובד והכי חשוב- זה עובד להם.

מדובר בטיפוס שאינו מתאר לחץ או שגרה. הלקסיקון שלו מלא במשפטים כמו:

"אני לוקח אחריות על החיים שלי", "מצטערת, לא יכולה להתפנות לזה" , "אני אוכל להתייחס למשימה הזו בעוד שבועיים בשעה 9:00"

טיפוס כזה נראה מהצד כאדם מתוכנת, מעין  "מכונה אנושית".

אדם כזה שלם עם עצמו ואינו רואה דרך אחרת שתוביל אותו להצלחה. החוויה שלו אינה כוללת פספוס או שכחה. מדובר ב"אמן הזמן".

לסדר" את הזמן"

סטיבן קובי מסביר כי, האבנים הגדולות, המייצגות את הדברים החשובים בחיים. אם נזכור להתחיל בהם, תמיד יימצא מקום לדברים האחרים. אין טעם להכניס עוד ועוד משימות לביצוע בכל יום, אם הן אינן משרתות את המטרות החשובות ביותר שלנו. הוא דיבר על 4 דרכים בהן אנו מבלים את זמננו:

• ניהול משברים וכיבוי שרפות (דחופות וחשובות)

משברים הדורשים טיפול בעצמנו או האחרים, טיפול בבעיות דוחקות, פרויקטים, פגישות והכנה המחייבים עמידה בלוח זמנים. רבות מן הפעילויות הופכות לדחופות עקב חוסר בפעולות קודמות של תכנון ומניעה.

• האיכות והמנהיגות האישית (חשובות ולא דחופות)

כאן יש פעילויות של תכנון לטווח ארוך, צפיית בעיות ומניעתן, העצמת אחרים, התפתחות אישית ומקצועית, השקעה במערכות יחסים. השקעת זמן רב ברביע זה, מקטינה את הצורך לבלות זמן באזור במשברים ובכיבוי שריפות.

•  דחופות, אך לא חשובות

הדחיפות יוצרת אשליה של חשיבות, אך פה הדחיפות נובעת מהסביבה ולאו דווקא מאיתנו.

לדוגמא: מענה לטלפונים (ביניהם סקרים, מבצעים…), ביקורים ומפגשי פתע, לעתים קרובות הם מענה לציפיותיהם של אנשים אחרים, ואינם באמת חשובים לנו.

• בזבוז הזמן (שאינן דחופות ואינן חשובות)

כאן מתרכזים כל "גוזלי הזמן " והבריחות שלנו – אקספיזם

שלך  escape-האקספיזם 

גוזלי הזמן הם כל אותם הדברים שמסיחים את דעתנו, שאנחנו עושים רק מתוך "דחף" רגעי " להתנתק", "לברוח מהמציאות". ההגדרה המקצועית של אסקפיזם –  הסחת דעת נפשית, באמצעות בידור או בילוי כלשהו, במטרה "לברוח" ממצבים שנתפסים מלחיצים ולא נעימים במציאות היומיומית. הבריחה הזו, לא תמיד מודעת ויכולה לבוא לידי ביטוי במספר ערוצים כשהעיקרי ביניהם הוא כמעט ובלתי נשלט בשל ריבוי המסכים המקיפים אותנו.

המפרסמים הגדולים יודעים מהן שעות הבריחה שלנו ובדיוק ברגעים הללו הם הופכים את הזמן שלנו – לזמן שלהם.
מתכננים את הזמן
תכנון נכון עשוי לגשר על הפער בין המקום בו האדם נמצא כעת והמקום בו הוא רוצה להיות בנקודה מסוימת בעתיד. לעתים קרובות אנשים מתכננים פעילויות אבל אינם מתכננים זמן.

תכנון זמן משמעותו קביעת מסגרת זמן או גבול זמן למשימה המתוכננת לא ברמת רשימה מכולת של פעולות.
חשוב לקבוע מסגרת זמן ספציפית למשימות. משימות ופעילויות אינן נגמרות לעולם. תמיד יש משהו נוסף לעשות. הזמן הוא גורם מגביל. לעולם אין מספיק שעות במשך היום לעשיית כל הדברים שהיה אפשר לעשות. לפיכך, התוכנית צריכה להיבנות סביב המרכיב החשוב ביותר – הזמן. אפשר להתחיל לשלוט בתכנון הזמן על בסיס שבועי. המרכיב החשוב בתהליך הוא להמשיך ולתכנן מדי שבוע. תכנון קבוע הופך זאת להרגל.

פעם בשבוע, רשום את מטרותיך לשבוע הקרוב. במידת האפשר, עשה זאת בתום השבוע שחלף. רשום את היעדים המשמעותיים שלך לשבוע הקרוב. וודא שהיעדים האלה ברורים לפני שתמשיך הלאה. כאשר אתה רושם את מטרותיך השבועיות, אתה צריך לחשוב גם על יעדים חודשיים, רבעוניים או שנתיים כדי לא לאבד את נקודת המבט הכוללת.לאחר שהבהרת את יעדיך לשבוע הבא בדיוק רב ככל שניתן, אתה מוכן לשאול את עצמך את שש שאלות התכנון המרכזיות:
1.מה צריך לעשות?
2.מתי צריך לעשות את זה ?
3.מי צריך לעשות זאת ?
4.היכן יש לעשות זאת?                                                                                                                                                       5.מה הקדימות של הנושא?
6.כמה זמן יידרש לבצע?

"זמן הוא מה שאנחנו רוצים יותר מכל, אך  גם הדבר שבו אנחנו משתמשים – באופן הכי גרוע "

וויליאם פן

בברכת הצלחה שיווקית

ליטל גדעוני אשטמקר

Litgid10@gmail.com

0587890002