כמה קלוריות מושקעות לדעתכן בתינוק במשקל ממוצע של 3 ק"ג?

80,000-85,000 קלוריות!

נכון, המון!

אם כך, בואו נדאג שקלוריות אלו יהיו איכותיות. בואו נשקיע בכך! על מנת שיכילו את הרכיבים הדרושים לגופנו המכיל ומתפתח.

למה תזונה בהריון חשובה כל כך? מדובר באתגר תזונתי:

שכן, במידה ומשהו חסר, רכיב כלשהו, עלולים להתפתח מומים.

אנחנו אחראים על חיים, על היווצרות חיים.

במצבים דוגמת סוכרת הריון – תזונה היא הטיפול הטוב ביותר!

ישנם כל כך הרבה דברים שאינם בשליטתנו – שלפחות משהו אחד כן! אנחנו שולטות בתזונתנו. בתזונת העובר והתינוק, וזוהי מתנה נפלאה! ביכולתנו להשפיע בצורה הטובה ביותר על התפתחותו ובכך על בריאותו הנוכחית והעתידית. תזונה בהריון עשויה להשפיע על בריאות הילד גם לכל אורך חייו!

העובר המתפתח מקבל מידע מבחוץ:

* האם העולם הוא עולם שפע או רעב?

* האם האם נמצאת בסטרס?

* מהי רמת ההורמונים בגופה?

בהתאם למידע שמקבל, מתפתח העובר.

האיבר החשוב ביותר עליו יש לשמור, הוא המח. ישנן תקופות מסוימות במהלך ההריון, בהן נקבעים מספר התאים שיהיו באיבר מסוים, לעד. למשך כל ימי חייו. במחקר שביצעו בארה"ב בשנת 1973, נראה שכאשר אמהות נמצאו במצב של רעב במהלך ההריון, נצפו מספר תאים פחות באיברי עובריהן. העובר משלם מחיר על פחות אוכל! בהמשך חייו, במידה ויוולד או יהגר לחברת שפע – לא יעמדו איבריו בתנאים החדשים והלא מוכרים.

כלומר: כתוצאה מתזונה חסרה של האם במהלך ההריון, נוצרת השפעה בלתי הפיכה על בריאות העובר והתפתחותו.
למסקנה זו מתווספת תובנה נוספת: דור שני לילדים שנולדו לאחר הריון עם חסר תזונתי משמעותי – פיתחו יותר אלרגיות ויותר מחלות אוטואימוניות (של מערכת החיסון נגד הגוף). -> נוצר מעבר בין דורי! תגובת הגוף נשארת, מתקבעת, ומועברת מדור לדור, ואף עם מחמירה.

כשאנחנו בהריון – התזונה שלנו משפיעה לדורות הבאים!!!

על אותו משקל: אנחנו יכולות להשפיע לטובה על הדורות הבאים! זה בידיים שלנו!!!

התאים הראשוניים, מהם התפתחו התאים שייצרו את הביציות ואת תאי הזרע- מתפתחים כבר בעוברות. איך זה קורה? אפיגנטיקה.

משמעותה של האפיגנטיקה היא השפעת הסביבה על הגנטיקה, על החומר שעובר בתורשה. רכיבי תזונה יכולים "להתלבש" על החומר התורשתי כך שיתבטא באופן שונה מהכוונה הבסיסית שהייתה טבועה בו.

האם נשים אוכלות בריא?

* כ-29% מהנשים בגיל הפוריות נמצאות בדיאטה.

* על פי סקר תזונתי ארצי: רוב הנשים אינן צורכות מספיק ברזל, סידן, B12, ויטמין E ואומגה 3.

*  ישנה מגמת השמנה בקרב נשים: 35.4% – כשליש מהנשים נמצאות בעודף משקל או השמנה.

* 60,000 תינוקות נולדים בשנה לנשים בעודף משקל או בהשמנה.

* 10% מהנשים עם הפרעות אכילה.

כלומר: הסביבה אינה אופטימאלית. סביבה שעלולה להעלות סיכון לעודף משקל, סוכרת ועוד, בילודים, גם בחייהם הבוגרים.

אז מה עושים???

* אוכלים מסודר: סדרי עדיפויות: בונים את היום סביב ארוחות מסודרות. זהו הבר החשוב ביור. ההישרדותי. אח"כ כל השאר: דאגה לבית, לעבודה וכו.

* בכל ארוחה: ירקות! ירקות מכילים הרבה מאוד רכיבי תזונה חשובים.

* בסיס תזונתי מן הצומח: קטניות, דגנים, ירקות.

* להפחית במזונות עשירים בחלבון.

* מומלץ לצרוך ביצה פעם ביום.

* ליטול חומצה פולית, בכלל בכל גיל הפוריות.

* לצמצם ג'אנק! – בארה"ב צורכים 25% סוכר מסך הקלוריות היומיות!!!)

(חשוב: ילדים צריכים לאכול עד 3 כפות סוכר ביום!!! בדקו ושימו לב – ילדים רבים עוברים מכסה זו).

* תשומת לב לרכיבים חשובים במיוחד:

1. יוד – רכיב מרכזי בהורמוני בלוטת התריס האחראיים על חילוף החומרים בגוף. בתחילת ההריון, האם מייצרת אותם עבור העובר. פעילות בלוטת התריס של האם בתקופה זו מוגברת ב-50%, ובמחסור של יוד, ידלדלו מאגרי האם משמעותית! צריכת היוד המומלצת לפי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה היא 250 מק"ג ביום. יוד קיים בתוך מולטי-ויטמין פרנטל.

יוד מצוי בדגים, ובמלח מועשר (רק 3% מהמלח בישראל מועשר). באצות (באצות "קלפ", ב"ספירולנה" אין). יש לקבל תוסף על מנת להשיג את המינון היומי הדרוש לפי ההמלצות.

2. אומגה 3 – DHA ו-EPA. רוב המח מורכב משומן, 50% מהשומן הוא חומצת השומן אומגה 3 מסוג DHA. DHA מצוי גם ברשתית העין. אחראי על התקשורת הבין-תאית, יצירת תאים, הינו נוגד חמצון ובעל השפעה אפיגנטית (השפעה סביבתית על החומר התורשתי). חומצת השומן EPA, אחראית על ויסות לחץ הדם ועל הקרישיות.

היכן ניתן למצוא DHA ו-EPA במזון? באגוזי מלך, אגוזי פשתן, ב2 מנות דג שבועיות. אולם כל אלו אינם מחליפים DHA ו-EPA זמינות. לפי הסקר התזונתי הישראלי, נצרכת רק 16% מהכמות היומית המומלצת.

המלצת האיגוד הישראלי למיילדות ולגינקולוגיה היא צריכה 200-300 DHA+EPA, עם דגש על DHA.

3. חומצה פולית: אחראית על חלוקה תקינה של תאים. בעלת השפעה אפיגנטית. במידה ואין מספיק חומצה פולית – עלולים להתפתח מומים עצביים (כל עוד התעלה העצבית פתוחה – בשליש הראשון של ההריון), ההמלצות הן ליטול חומצה פולית עוד בטרם הכניסה להריון. כולן צריכות ליטול תוסף. חומצה פולית באמצעות המזון אינה מספקת. 400 מק"ג ליום. (5 מ"ג במקרי סיכון מסויימים – בהמלצת הרופא המטפל).

4. ברזל: ברזל מהאם בונה את מאגרי הברזל אצל העובר והתינוק. כמו כן, ברזל הינו מרכיב במעטפת תאי העצב במח. ב-100 גר' בשר ישנם 3 מ"ג ברזל. לכן, ממליץ משרד הבריאות לכל אישה החל מהחודש הרביעי להריונה – לצרוך 30 מ"ג ברזל בתוסף. לפי הסקר התזונתי הארצי, רק 62% מנשות האוכלוסיה מקבלות מספיק ברזל במהלך ההריון. (*האגוז העשיר ביותר בברזל הינו אגוז מסוג קשיו).

לסיכום:

* תני כבוד לאוכל. תשומת לב. אכלי מסודר ונכון, בישיבה וברגיעה.

* חשבי איכות ולא כמות!

* שימי לב לכמויות המומלצות, והשלימי רכיבים רצויים בתוספי תזונה.

* הנקה: הוא אתגר תזונתי עוד יותר כבד לגוף מהריון! (מלבד הברזל), יש צורך בשיקום מאגרים לאחר ההריון, במקביל לכך שהתינוק מקבל כעת את כל צורכו מהחלב. התוצאה היא שהאם מפתחת חוסרים. גם במהלך ההנקה מומלץ באופן גורף לצרוך את תוספי התזונה המוזכרים כאן למעלה.

* בהריון תאומים ישנה המלצה לצרוך 2 פרנטלים (מולטי-ויטמין) ביום.

הריון והנקה הן תקופות קלאסיות להוכחה מוחצת של השפעה תזונתית מכרעת – אנו יכולות באופן זול ופשוט להשפיע על בריאותינו ובריאות עוברנו וילדנו למשך כל חייו! זה בידינו.

בברכת הריון בריא!

__________________

טובה קראוזה, המדריך השלם לתזונה בהריון