הורות יחידנית מביאה איתה אתגרים ומורכבויות- עליך לקבל החלטות לבד, להתחבט עם עצמך האם פעלת נכון, רגשות אשם הנוגעות בבחירות שלך צפים ועולים לעתים, עול הפרנסה מוטל על כתפיך בלעדית…

על זה מתווספת לא אחת ביקורת של הסביבה על הדרך בה החלטת לגדל את ילדיך. אמנם, אמהות יחידניות רבות (וגם אבות) זוכות לתמיכה ואהבה גדולות מהסביבה הקרובה- הורים, אחים, חברים קרובים- מה שודאי מקל על ההתמודדות ההורית היומיומית. עם זאת התמיכה הזאת מהולה, מטבע הדברים, בחששות ודאגות מצדם. שאלות כמו- "איך תסתדרו כלכלית" או "איך הילד יתמודד עם הידיעה שאין לו אב" (בהנחה שמדובר בתרומת זרע) מטרידות ומעסיקות אותם, מתוך דאגה אמיתית. למרבה הצער, במקום לקדם ולסייע, הדאגה הזאת מעבירה לעתים קרובות מסר ביקורתי והפגנת חוסר בטחון במיומנויות וביכולות ההוריות שלך, ופותח פתח לערעור הבטחון שלך בעצמך ובהורות שלך.

גם הסביבה הרחוקה יותר יכולה לתרום את חלקה לעניין. צוותים חינוכיים, למשל, לא תמיד מכירים משפחות שבראשן הורים יחידניים או שהם לא הוסמכו להתמודד עם משפחות שונות מהכלל המוכר להם. לאחרונה נתקלתי במקרה שבו ילד לאם יחידנית היכה ילד אחר בגן. כמתבקש, הגננת עדכנה את האם על שארע, אך עשתה זאת בעודה רומזת לקשר בין האירוע לבין היותו של הילד בן לאם יחידנית. אין לי ספק -כוונתה היתה טובה- אולי חששה שהילד סובל מחוסר רגשי כלשהו. אולי היא אפילו צודקת. אלא שכדי להסיק שהתסכול של הילד אכן נובע מהיותו בן לאם יחידנית, צריך לבדוק מקרוב כל כך הרבה דברים….

ולכן, אמא יקרה, אני מזמינה אותך להפסיק להסתכל לצדדים, לסנן מעט את המסרים מסביבתך, לקבל את הביקורות בפרופורציה הנכונה, לתפוס לך במה ולצעוק לעולם: "אני יודעת מה אני עושה!" ועכשיו, גם שכנעי את עצמך בזה, באמת ובתמים, ואל תשכחי לנשום.

נכון, סביר להניח שבמשפחות עם זוג הורים קבלת ההחלטות הנוגעות לילדים קלה יותר- אפשר לחלוק לבטים, להתייעץ, לא חייבים לקבל כל החלטה לבד, עול הפרנסה מתחלק. עם זאת, אני מבטיחה לך מנסיוני שלבטים, התחבטויות ורגשות אשם קיימים גם בשניים. חוסר בטחון בהורות יכול לאפיין כל הורה, בכל משפחה.

אז איך תחזקי את הבטחון שלך בהורות שלך? איך תדעי שאת עושה את הדבר הנכון?

זרמי עם ההחלטות שלך– קיבלת החלטה? לכי איתה. הדבר הנפלא בהורות היא היכולת להיות גמישים. אם נראה לך בהמשך שההחלטה שקיבלת לא מתאימה יותר- שני אותה. את לא צריכה אישור מאף אחד 🙂

תאמי עם עצמך ציפיות- לא תמיד תוכלי לעשות את הדבר הנכון. לא את, ולא הורים במשפחות אחרות. ככה זה בהורות, ולכן אין מקום לחרטות ורגשות אשם. נראה לך שקיבלת החלטה שגויה? לא נורא. תלמדי מזה להבא.

העמיקי ולמדי– מה מעסיק אותך כהורה? בדקי מה חשוב לך בהורות שלך, איפה את צריכה חיזוקים. שאלי הורים אחרים, התייעצי. כך תוכלי לקבל החלטות המבוססות על ידע ונסיון, גם אם הוא של אחרים. זה המקום לציין, שלא כל מה שעובד טוב אצל אחרים יעבוד טוב אצלך. זה בסדר גמור!

התחברי לאינסטינקטים שלך– הקשיבי לקול הפנימי שלך. הוא הנחה אותך הכי טוב עד כה והוא ימשיך גם מכאן ואילך.

העזרי באיש מקצוע במידת הצורך– את מרגישה שההורות שלך זקוקה לחיזוק? העזרי בייעוץ או בהדרכת הורים. העצה הזאת רלוונטית גם להורים בזוגיות. לעתים מספיקה דחיפה קטנה כדי לעשות את ההבדל.

ולבסוף, היי בטוחה במי ובמה שאת– זכרי תמיד שאת עושה את המיטב עבור ילדיך. נלחמת על מנת להביאם לעולם ואת ממשיכה להלחם כדי להפוך אותם לבוגרים חזקים, בטוחים, מאושרים. כשזה יהיה המסר שבו תאמיני, תוכלי לשדר לילדיך בטחון ועוצמה. ילדים להורים בטוחים הופכים בעצמם לכאלה, והרי זה מה שאת רוצה עבור ילדיך, נכון?

פנינה קסטיאל

https://www.facebook.com/pninacastiel?fref=ts

[הבלוג פונה אל אמהות יחידניות, אך כמובן שמיועד גם לאבות יחידניים]