לא אוהבת טרנדים. אפילו את המילה עצמה אני לא אוהבת.

לא נכנעתי למכנסיים הנמוכים בשיגעון בעלי אפקט האינסטלטור, לא נכנעתי לשחור או לצבע התורן באותה העונה, מעולם לא נכנעתי לעקבים (עקבים, מסטיקים ומשקל הם נגד הדת שלי – לא נכנסים אלי הביתה), למכנסי שקי קקי (מישהו צריך לפטר את ה-copy writter, מה בדיוק עבר לו בראש? כלומר, מעבר למובן מאליו), לג'ינס עם קרעים מהמפעל, לסקיני שאי אפשר לנשום בתוכו, לחולצות בטן, לפלטפורמות, לסניקרס על פלטפורמות, לשילוב סנדלים עם גרביים (הפוך על הפוך, לכאורה סופר מתקדם). ובל נשכח את הגלביות.

Not that there's anything wrong with it. פשוט עלי זה פחות עובד.

משונה ככל שישמע, אני לא מאוד מתעסקת באופנה בכל רגע פנוי. אני פשוט אוהבת מה שמרגיש לי נכון,לא משהו שמרגיש נכון ל- נו, מה הגדרת התפקיד? זה המקביל למפקח על הבנקים (השריף העולמי של האופנה?). משהו שבו אני מרגישה "אני".

על משקל "חדשנות משבשת",  (אהלן פרופסור קלייטור מהרווארד), שמשמעותו אגב הפוכה ממה שמשתמע ממנו, הרשו לי פה לטבוע את המונח "אופנה משבשת" (שלא לומר – אופנה מענה).
פה, יסלח לי קלייטור, אין הפוך על הפוך. אופנה משבשת – פשוטה כמשמעה. משבשת את דעתן של לא מעט מאיתנו.
פינה שמפילה לא מעט נשים. לא אתכן כמובן, נשים אחרות.
במקום שהבגד שבו הן בוחרות ישרת אותן, את מבנה הגוף שלהן ואת הצבעים שמתאימים להן, הן משרתות אותו. נחשו מי מפסיד?

כוכבית חשובה – זה לא שאני אנטי טרנדים באשר הם. אני בשמחה אקנה משהו שנופל באיחוד שבין קבוצת ה-אני חייבת את ה-X*  הזה בבית (*השלם את החסר – נעל / צעיף / שרשרת / חולצה) לבין קבוצת ה- וואלה, זה במקרה גם באופנה כרגע. איזו הצטרפות מקרים.

ואולי המקטרגים יגידו שהדבר דומה לאנשים שאומרים שהם 'לא מושפעים מפרסומות'.
שיגידו.

רוצה לראות מבעד לענני הטרנדים ולהבין מה מחמיא לגוף שלך באופן אישי?
מובטחת חווייה חד פעמית, מפכחת ומשמחת.
0545446373